אל אלכסנדר פוניאנסקי,/1 לונדון
פאריס, 17 בינואר 1934 אנגלית

מר פוניאנסקי היקר,
אהיה אסיר תודה לך אם תפיץ את מכתבו של מר שכטמן,/2 באותו אופן שבו הופץ המברק של כתבכם הארץ-ישראלי./3
אולם לאמיתו של דבר אני נאלץ למחות על משוא הפנים הגלוי לעין והציני של הכַּתָב. סבורני שזהו מר אגרונסקי,/4 אבל אין זה חשוב מיהו. הוא אינטליגנטי דיו כדי להבין, שאם עובדים בבניין שבעים רביזיוניסטים ורק שלושה חברי הסתדרות, אין הוא יכול לקבוע שהרביזיוניסטים הועסקו רק בגלל מחסור בידיים עובדות. עליו להבין שבתנאים כאלה אין להסתדרות הזכות להכריז על שביתה. אינני מבקש שהוא יביע התנגדות ל'שביתה' כזאת, ואולם חובתו היתה לציין את המספרים, כדי לגלות לעיני כול את האבסורד שבעמדת ההסתדרות. לעומת זאת עשה כתבכם כל אשר לאל ידו כדי ליצור את הרושם המוטעה, שהפועלים הרביזיוניסטים הועסקו רק בשל מחסור בידיים עובדות, ולכן יש להתייחס אליהם כאל מפירי שביתה.
אין זו כמובן נזיפה, אולם סבורני שיש לי הזכות להשמיע דברי ביקורת הן בתור קורא הן בתור ידיד של יט"א.
שלחתי העתקים של מכתב זה למר לנדאו/5 ולמר יעקבי.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל פוניאנסקי 26.5.1932 , הערה 1.
2 יוסף שכטמן (איגרת 1אל ז'בוטינסקי ח' ו- ת' 27.12.1919 , הערה 5), חבר הוועד הפועל של ברית הצה"ר. במכתבו מ17 בינואר 1934 סתר את הדיווח של כתב יט"א על מעשי הבריונות של חברי הסתדרות העובדים בחיפה נגד פועלי בניין רביזיוניסטים, שאירעו ב9 בינואר 1934 (ראה להלן, הערה 3). שכטמן הסתמך על מידע שנתקבל מארץ ישראל (מ"ז, ג11/2/3).
3 הכתב הארץ-ישראלי של יט"א דיווח, שהקטטה בחיפה ב9 בינואר 1934, בין חברי ההסתדרות לבין פועלי הבניין חברי ברית הצה"ר, פרצה מכיוון שהפועלים הרביזיוניסטים, שהיו במיעוט באתר הבנייה, הפרו שביתה שהוכרזה על ידי ההסתדרות בתגובה לסירובם של הקבלנים הרביזיוניסטים לחתום על הסכם קולקטיבי המסדיר את יחסי העבודה של פועלי הבניין (Daily News Bulletin, 15.1.1934). שכטמן ציין, כי לאמיתו של דבר היו פועלי הבניין הרביזיוניסטים הרוב המכריע באתר המריבה וחברי ההסתדרות היו במיעוט. לפיכך לא היתה לחברי ההסתדרות עילה לתקוף את הפועלים הרביזיוניסטים.
4 גרשון אגרונסקי, לימים אגרון (איגרת אל אגרונסקי 10.7.1919 , הערה 1) היה עורך היומון Jerusalem Post וכתב יט"א בארץ ישראל.
5 יעקב לנדאו (איגרת אל פינקוס 1.9.1916 , הערה 3). באותה עת היה בעליה של הסוכנות הטלגרפית היהודית (יט"א).