אל שלמה יעקבי, לונדון
פאריס, 17 בינואר 1934 רוסית

ס' ל'/1 היקר,
תודה על המכתב ועל הדין וחשבון./2 נשמור על חשאיותו, אבל על דרישת הממשל מהסוחרים להציג דרכונים בשעת הענקת רישיון,/3 כתבו לנו מארץ ישראל.
חוות הדעת על אודות הקליע אינה פשוטה כל עיקר./4 אם מומחה כזה לא שמע מעולם על שלושה שדות,/5 משמע שקנים כאלה אינם בנמצא. מכאן ששלושה שדות יכולים להתהוות מכל קנה; משמע שהעדר שדות נוספים אינו מהווה הוכחה שהקליע לא נפלט מה'מאוזר' הזה./6
שלך, ו' ז'
הערות:
\
1 סולומון לבוביץ'.
2 המכתב לא נמצא. ואולם על פי ההמשך נראה שמדובר בדין וחשבון של רוברט צ'רצ'יל, המומחה הבריטי לנשק, על תוצאות הבדיקה בדבר סוג האקדח ממנו נורה הקליע אשר הוצא מגופו של חיים ארלוזורוב (ראה להלן, הערות 4-5).
3 הסוחרים היהודים בארץ ישראל, שביקשו רישיון לפתיחת עסק, נדרשו על ידי הממשל המנדטורי להוכיח בעזרת דרכוניהם שהם עלו ארצה באופן לגלי. פעולה זו היתה במסגרת ההגבלות שהטילו שלטונות המנדט על העלייה היהודית.
4 המומחה לנשק רוברט צ'רצ'יל נתבקש על ידי עורך הדין הוראס סמואל, סנגורם הראשי של הנאשמים ברצח ארלוזורוב, לחוות את דעתו אם קיימת אפשרות שהקליע מסוג 'נאגאן' אשר הוצא מגופו של חיים ארלוזורוב נורה מאקדח ה'מאוזר' שלו, שכן סמואל הביע השערה שארלוזורוב נפגע מכדור שנפלט ללא כוונה מאקדחו, שהיה באותה עת בידי רעייתו. ראה גם כרך ח, איגרות
אל יעקבי ש' 22.10.1933 ו- אל סמואל 24.10.1933 .
5 במקור באנגלית: lands, דהיינו המרווחים שבין חריצי הקנה שנחרטים בקליע בזמן הירייה. החריצים (grooves) שבתוך הקנה והמרווחים שביניהם (lands) מאפשרים למומחי בליסטיקה לקבוע מאיזה כלי ירייה נורה הקליע. בחוות הדעת מ16 בינואר 1934 ציין רוברט צ'רצ'יל, שהוא עדיין לא נתקל באקדחים בעלי שלושה חריצים ושלושה שדות. הוא הוסיף, שראה אקדחים ספרדיים ללא חריצים בקנה. לדעתו נורה הקליע מסוג 'נאגאן', שהוצא מגופו של ארלוזורוב, מאקדח שהוא חיקוי ל'נאגאן' (מ"ז, ח27/8).
6 דהיינו מאקדח ה'מאוזר' של ארלוזורוב.