מביע, בשם כל אלה אשר יד להם בבנין הבית הלאומי, את חרדתם לגבי
הניסיונות המחודשים להקים בא"י מועצה מחוקקת בעלת סמכויות
תחוקתיות רחבות שתהיה מורכבת ברובה מגורמים המתנגדים להתיישבות
היהודית, ומבקש את דחיית התכנית. מציין שהקמת מועצה מחוקקת
אינה חובה עפ"י סעיף 2 של המאנדט הדן בפיתוח מוסדות של שלטון
עצמי. מדגיש שעצם המונח "פיתוח" מצביע על מימוש הדרגתי של
עיקרון השלטון העצמי. הקמת מוסדות עירוניים עשויה לחנך את
האוכלוסיה בכיוון הרצוי מבלי לעורר באוכלוסיה חששות מיותרים
ביחס לשאר הבעיות הכרוכות במאנדט. טוען כי ממשלת המאנדט אינה
קשורה להצעתה הקודמת בעניין המועצה המחוקקת, היות שזו כבר
בוטלה, בגלל התנגדותם של הערבים, בהודעתו של שר המושבות לנציב
העליון שפורסמה כספר לבן בנובמבר 1923. מציין שיהדות העולם
מקבלת את העיקרון של השלטון העצמי אך גורסת שעד כמה שזה נוגע
בא"י יש להתאים את השלטון העצמי, את עיתויו ואת התפתחותו
ההדרגתית כך שלא יתנגש במטרה המוצהרת בהקדמה למאנדט, היינו:
הקמת הבית הלאומי היהודי. קובע שהרוב הערבי מכיר בטובה הצומחת
מעליית יהודים לא"י; מצד שני אין להכחיש ששכבות של ערבים
עשירים ובעלי השפעה משתדלות למנוע את הקמת הבית הלאומי מתוך
אנוכיות מעמדית ובהשפעת התעמולה לאומנית, ואי אפשר לדעת מראש
איזו שכבה תשלוט במועצה המחוקקת. מטעים שההתחייבות שהמעצמה
הבריטית קיבלה על עצמה לעזור בהקמת הבית הלאומי היהודי היא
בעלת אופי מוחלט ושאסור לסכן מטרה זו במלחמת בחירות באווירה
הרגשית השוררת במזרח. מעיר שיהיה מה שיהיה מובנו של המונח בית
לאומי ברור בכל אופן שהוא מצביע על זרם מתמיד של עליה
והתיישבות יהודית שהגבלתו תלויה אך ורק בתנאים הכלכליים
השוררים בארץ. קובע שמעולם לא היה בכוונת הממשלה הבריטית ושל
חבר הלאומים לשעבד את זרם העליה לקנאות גזעית, אולם אין ספק
שהמועצה המחוקקת תהיה תחת השפעתה של שכבה ערבית העויינת את
הבית הלאומי אשר תנסה להכשיל את המטרה שהוכרז עליה במאנדט.
מעיר שאין תועלת לדרוש מהארגונים הערביים הכרה בהצהרת בלפור,
כי כוחה של הצהרה כזו אינו בניסוח אלא בפירושים עליה, ותמרון
רגיל הוא בין מדינאים לשלם מס שפתיים לעיקרון כדי להילחם בו
לאחר מכן ע"י פירוש המונחים. כמו כן לא ניתן להוציא מסמכותה של
המועצה המחוקקת את העניינים הנוגעים לעליה יהודית, שכן ע"י
חקיקת חוקים אחרים, למשל חוקי קרקעות, מכס, מסים וכו' יוכלו
להגביל אותה בעקיפין. גם אופיה המייעץ של המועצה וגם הכללת
צירים ממונים מגבוה לא יועילו משום שבאמצעות כאלה אי אפשר
לכפות לתמיד על רוב נבחר נקיטת צעדים שהוא מתנגד להם. חושש
שביצוע התכנית ירפה את ידיו של העם היהודי בעולם כולו ויערער
את אמונו בהבטחה שניתנה לו ב-1917, ותשכנע רבים מהם שאין כל
תועלת בהשקעת אמצעים נוספים למען הקמת הבית הלאומי. מוסיף שעל
סמך הצהרת בלפור קיבלה על עצמה היהדות העולמית להיות שותפה
בבנין הארץ ותרמה יותר מעשרה מיליון לי"ש להגשמתו. מביע תקווה
שההחלטה להקים מוסדות תחוקתיים או מייעצים תידחה על לזמן שגוף
כזה יוכל, עפ"י הרכבו, לשתף פעולה עם שלטונות המאנדט לשם מילוי
התפקיד המוצהר בהצהרת בלפור ובמאנדט.