מכתב זאב ז'בוטינסקי - פריס, אל מישו וייסמן - בוקארשט
מספר האגרת : 1993
קבצים מצורפים
תוכן
אל מישו וייסמן,/1 גאלאץ
פאריס, 24 בדצמבר 1933 צרפתית
מר וייסמן היקר,
זה עתה קיבלתי את מכתבך מ18 לחודש./2 הנתונים שהואלת בטובך לספק לנו על חומרי הייבוא, כבר נמצאים בידי זה ימים אחדים. הרשה-נא לי להודות לך באופן מיוחד ולבקש את סליחתך: בהיותי שקוע בדאגותיי נעלם ממני העיקר - זה היה מעשה אכזרי מצדי לבקש ממך שירות באמצע מסע הבחירות שלך!/3 לפיכך אני מודה לך עד אין קץ, ידידי היקר.
עיתוני הבוקר מדווחים שאף יהודי לא נבחר. אם נכון הדבר, אני מסופק אם אתה באמת עצוב בשל כך./4 לפעמים, במצב נואש, אי-הנוכחות חזקה מהנוכחות והאֵלֶם יעיל מכל המחאות. אינני יודע אם זה המצב כיום אצלכם ברומניה. אולם בשופטי מרחוק, סבורני שהליברלים ייאבקו בקוזיסטים,/5 הגלויים או הסמויים, מהר יותר ובאופן רדיקלי יותר, אם שום יהודי לא יפריע למאבקם פנים אל פנים.
אשר לשאר, ככל שהדבר ייראה פרדוקסלי, אני מודה שאני אופטימיסט. אני סבור שכל החיזורים אחרי היטלר, הנעשים אפילו בצרפת, אין להם שום סיכוי להצליח, שכן האינטרסים האובייקטיביים כה מנוגדים שבסופו של דבר יהיו גירושין עוד לפני האירוסין. לקראת חודש אפריל או מאי/6 יישאר הרייך השלישי מבודד יותר מאשר קודם לכן; והחרם הכלכלי, שהוא כיום 'מונופולין' יהודי, יהיה לאחד היסודות העיקריים במדיניות האירופית. כאשר אני מכריז על כך צוחקים, אבל אני בטוח בזה.
בדומה לכך גם בארץ ישראל: מסע הצלב נגד 'התיירים' ונגד שאר 'הבלתי רצויים' יסתיים בגירוש כמה מאות מהם (מתוך לפחות עשרים אלף שהתיישבו בה); והאנגלים ימשיכו במשחק הנדנדה המאפיין את חכמתם המדינית ויבקשו לפייס אותנו, וכעבור זמן מה יתחילו לעורר שוב את כעסנו.
בינואר נצא בקריאה ל'פטיציה'. כמובן שאין המדובר רק בחתימה על נייר משומש, אלא בתנועה המונית בנוסח ה'צ'ארטיזם' האנגלי מלפני מאה שנה. אני רואה בזה את האמצעי היחיד להיחלצות מהביצה הפוליטית המכתרת אותנו.
אני לוחץ את ידך בלבביות ואבקשך לדרוש בשלומה של גברת וייסמן. גם אישתי ובני דורשים בשלומכם.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 מישו וייסמן , לימים מיכאל עמיר (איגרת אל פלר 17.12.1925 , הערה 8). באותה עת היה יושב ראש ברית הצה"ר ברומניה.
2 המכתב לא נמצא.
3 וייסמן התמודד בבחירות לפרלמנט הרומני מטעם המפלגה היהודית.
4 המשפט במקורו באנגלית.
5 באותה תקופה פעלו ברומניה שתי מפלגות אנטישמיות קיצוניות: 'הליגה להגנה לאומית נוצרית' בהנהגתו של אלכסנדרוּ קוּזָה - Alexandru Cuza (1857-1946
פרופסור לכלכלה באוניברסיטת יאסי; ו'משמר הברזל' בהנהגתו של קורנליו קודריאנו (Corneliu Codreanu), תלמידו של קוזה. חברי המפלגות הללו כונו 'קוזיסטים' מכיוון שקוזה היה המייסד של התנועה האנטישמית המודרנית ברומניה.
6 של שנת 1934.

