אל יעקב הופמן, וארשה
פאריס, 20 בנובמבר 1933 יידיש/1
יעקב איסאקוביץ' יקירי,
אתמול קיבלתי ממך את המברק דלהלן: 'אני מודה על ההסכמה, ואבקש להבריק
להצה"ר, לבית"ר ול'ברית החייל' על מתן ייפוי כוח מיוחד לנציג הוועד הפועל./2 אותו דבר ללבוב, לקראקוב, לפראג ולקובנה. הבריקו תשובה'. עניתי לך היום במברק: 'נמק-נא את בקשתך, מכתב יבוא'. להלן המכתב המובטח:
הצעתך אינה ברורה לי, ולפני שאביאה לוועד הפועל עליי לבקש כמה הבהרות:
א) מה פירוש 'ייפוי כוח מיוחד', דהיינו מה היקפו של ייפוי הכוח?
ב) מדוע כללת בבקשתך גם את לבוב, קראקוב, פראג וקובנה? בווארשה קיימים תנאים מיוחדים המקשים על פעילותו של הוועד המרכזי במקום; אבל בשתי הגליציות,/3 בצ'כוסלובקיה ובליטא המצב שונה. מן הסתם יש לך סיבה אובייקטיבית לדרוש שהטיפול בארצות הללו יהיה שונה מן הטיפול בשאר ארצות תבל. הואל-נא בטובך לפרט מהן הסיבות, ואני מבטיח לך שאציגן בכֵנוּת בישיבה הקרובה של הוועד הפועל.

ואולם עליי לומר לך באותה מידה של כנות, שבשום אופן לא אתמוך בהצעתך (אם אני מבין אותה נכון). בגליציה, בצ'כוסלובקיה ובליטא לא קיימות נסיבות מיוחדות המחייבות צעד יוצא דופן כזה. הדבר רק עלול להעליב ללא צורך את המרכזים המקומיים, שכן זה יתפרש כמעבר לקטגוריה השונה מזו של שאר הארצות. אבל גם בפולין, שם באמת דרוש נציג הוועד הפועל לפרק זמן מסוים, לא הייתי מסכים להעניק לו 'ייפוי כוח מיוחד'. תמיד סברתי שבשהותך בפולין עליך לפעול בתיאום עם הוועד הפועל, ושבכל עניין עקרוני יש לקבל קודם כול את הסכמתנו. כמובן שבהיותך שם, אדרוש תמיד שבכל עניין פולני יתחשבו בדעתך כבדעת מומחה. זהו הלך הרוח אצל כולנו (אתה יכול להסיק זאת מהעובדה שהוועד הפועל אימץ את עמדתך בנוגע ל'חצי הדינר', אף על פי שכולנו חוששים שלא יהיה כל כך קל לקבל את המחצית השנייה). אולם לא אסכים שהוועד הפועל יעביר את סמכויותיו לנציג יחיד, ולו באופן זמני, גם אם מדובר באדם כמוך שאני נותן בו אמון מלא. מובן מאליו שאני כותב זאת על דעתי האישית, עדיין לא דיברתי בעניין זה עם חברי הוועד הפועל. אך עליי לומר בגילוי לב, אחת ולתמיד, דבר שמבחינתי הוא תנאי בל יעבור: השליטה כולה על התנועה חייבת להישאר בידי הוועד הפועל, שמקום מושבו צריך להיות במקום מגוריי הקבוע.
ניסיתי להבהיר לך זאת בווארשה,/4 אבל בגלל ההמולה ששררה שם מן הסתם לא ביטאתי זאת ברור די הצורך. קיימים שני עקרונות שבעיניי הם נוגעים לקבינט: ראשית, העיקרון הנזכר לעיל, שסמכויות הוועד הפועל נשארות תמיד בידיו ואין להעבירן לאף אחד. שנית, פעילותו של הוועד הפועל צריכה להתנהל על ידי מחלקות נפרדות כאן בפאריס. על כל מחלקה יופקד אחד מחברי הוועד הפועל, והפיקוח על כל המחלקות יהיה בידי הנשיא בלבד. הבַּקָרה של הוועד הפועל תיעשה בישיבות המשותפות של חבריו פעם בשבוע. אם הוועד הפועל ידחה אחד משני העקרונות הללו, אתפטר מתפקידי תכף ומיד. הבהרתי את הדבר לחברים בפאריס, ואבקשך להאמין לי. את שני העקרונות הללו למדתי מתוך ניסיונות ממושכים ומרים, ואינני רוצה להתנסות בהם שוב, לא אני ולא המפלגה - על גופתי./5 אמרתי לך זאת בווארשה, ואני חוזר ואומר לך זאת שוב.
הצעתך סותרת את עיקרון מס' 1, לכן לא אתמוך בה. אבל מחובתי להציגה בפני הוועד הפועל (לאחר שתשלח לי את הנימוקים), ואם תעמוד על כך, אעשה זאת בנאמנות.
אשר לשאלות שהעלית בדיווח המפורט שלך מ12 בנובמבר,/6 שכולנו אסירי תודה לך עליו:
בגלל נסיעתי ללונדון (הקשורה לנסיעתו של הוראס סמואל לארץ ישראל/7) ולבלגיה, עלה בידי הוועד הפועל לפתור לעת עתה שתי בעיות בלבד: ראשית, את עניין הדינרים הפולנים, על כך כבר כתב לך יושב ראש הוועדה הפיננסית, ואני מקווה שההחלטה היא לשביעות רצוננו./8 שנית, עניין המבצע המדיני:/9 כפי שכבר ידוע לך, עוד בליל שובי מאנטוורפן, ב17 בנובמבר, שלחנו חוזרים שתוכנם חופף בדיוק את יָזמותיך./10
בשאלותיך האחרות נדון בישיבה הבאה. השאלה הדחופה ביותר, לפי דעתי, היא שאלת הפוליטיקה המקומית. אני בהחלט תמים דעים עמך, ונראה לי שזו גם דעתם של כל החברים. הכול מבינים היום, שאין כל סיבה ל'אופוזיציה עקרונית' נגד הממשלה הנוכחית, אך מכאן עד להסכם חפוז עוד הדרך ארוכה. מכל מקום, הדבר אינו יכול להיעשות באופן שרירותי על ידי כמה אישים מקומיים. בעניין זה ננסח הוראות ברורות (כנראה בהתייעצות פרטית של חברי הוועד הפועל, שכן העניין אינו בתחום סמכותו הרשמית של הוועד הפועל), ועליך יהיה לדאוג לכך שהוועד הראשי/11 יקבל החלטות בהתאם. על אודות שאר הנקודות יכתוב לך המשרד (לאחר ישיבת הוועד הפועל).
ועכשיו יש לי שתי שאלות, ואבקשך לעיין בהן
ולהשיב לי אישית:
השאלה הראשונה דחופה מאוד: בקיצור - אני סבור שעלינו להתחיל תכף ומיד, היינו ב1 בדצמבר, בביצוע הפטיציה. ברור לי שעד 1 בדצמבר אי אפשר להכין מבצע כזה בצורה אידיאלית. ואולם השעה עתה מתאימה לכך, וזה כשלעצמו שווה יותר מ50% של הכנה טובה ביותר. שנית, אין להפריז בהערכת אפשרויות 'ההכנה' בעניין כמו פטיציה. בין כה וכה אין אפשרות להכין במרכז אחד אין ספור ניירות עבודה שיידרשו במקומות השונים, ואפילו לא את תרגומי הנוסחים השונים של הפטיציה ושל גילוי הדעת, שיש לצרפו לפטיציות האינדבידואליות. כאן בפאריס אפשר בין כה וכה להכין רק את ההנחיה המדויקת, את הנוסחים הבסיסיים של הפטיציות ושל גילוי הדעת (אולי גם את התרגומים ל2^3 השפות החשובות ביותר). נשאיר ליזמה מקומית כמה שינויים בנוסח ובנוהל, אשר יתחייבו בכמה ארצות בשל חוקים מקומיים או בשל תנאים מקומיים; כמובן שכל השינויים ייעשו בהסכמתנו. את ההנחיה הזאת ואת הנוסחים הבסיסיים כבר התחלתי לעבד; אני מקווה שאשלח לך אותם מחרתיים ואציג אותם בישיבה הקרובה של הוועד הפועל. אך בינתיים אבקשך שוב לכתוב לי בדחיפות באופן מפורט, ולהשיב לי תכף ומיד מה דעתך על העיקרון להתחיל מיד. כמו כן תודיע לי מהן יָזמותיך. כפי שזכור לך אולי מהרצאתי ה'פנטסטית' בריגה, התכנית היא כדלהלן: א) תחילה יפנו אזרחים פרטיים, הרוצים לנסוע ואין מתירים להם, אל ממשלותיהם; בעת ובעונה אחת יוגש לכל ממשלה גילוי דעת קולקטיבי (למשל, כל עיר תגיש גילוי דעת) בצירוף הרבה חתימות, ובו יובעו בקווים כלליים דרישותינו וטענותינו. העתקי הבקשות הפרטיות וגילויי הדעת יישלחו לממשלת אנגליה ולז'נווה./12 לאחר מכן תתחלנה הפגנות נוספות, אבל זה יהיה בשלב מאוחר יותר. העיקר הן הפטיציות האינדיבידואליות, ואני אומר שיש לפתוח בהן עכשיו על רקע הגזרות החדשות./13
העניין השני קשה יותר, ואבקשך להתייחס אליו בינתיים כאל סוד. מה יהיה אם בגלל הגזרות אי אפשר יהיה לשלוח את תיירי
זייצ'יק/14 'שלנו', או אם הם בעצמם יסרבו לנסוע וידרשו שכספם יוחזר להם? זו אפשרות ראלית יותר. נדמה לי שבמקרה כזה יישאר לנו מוצא אחד בלבד:
א) יש לכנס את כל 'התיירים' השוהים בווארשה, לכתוב לאלו הנמצאים מחוץ לווארשה שישלחו או ימנו נציגים, ולהציע להם שיתארגנו באופן רשמי כקולקטיב, אשר יקבל על עצמו, יחד עמנו, לסלק את החובות בתשלומים חודשיים במשך שנה או שנתיים.
ב) אם הדבר יהיה הכרחי, דהיינו אם הם יסרבו לקבל ערבות אחרת, אהיה מוכן לערוב אישית לחוב. בנסיבות אלה אצטרך עוד בחורף זה לצאת למסע הרצאות בארצות שבהן מזמן לא שמעו אותי - בארצות הבלקן ובאמריקה. מסע מוצלח של 3-2 חודשים הכניס לי אישית בדרך כלל כ70,000 פראנקים (פרט להוצאות), כך שהערבות שלי אינה כלל דמיונית. מה דעתך?
שלך בלבביות,/15
ו' ז'
הערות:
1 בכתב לטיני.
2 ליעקב הופמן.
3 בגליציה המזרחית והמערבית.
4 בעת שהותו בווארשה, מ29 באוקטובר עד 6 בנובמבר 1933.
5 במקור ברוסית בכתב לטיני:
Tscheres moj trup
6 החומר לא נמצא.
7 הוראס סמואל הגיע לארץ ישראל ב22 בנובמבר 1933.
8 העניין לא נתחוור.
9 נגד המדיניות האנטי-ציונית של הממשל המנדטורי בארץ ישראל.
10 בחוזרים שנשלחו למרכזי הצה"ר ולנציבויות בית"ר, הם נתבקשו לארגן אספות עם והפגנות נגד מדיניותו האנטי-ציונית של הממשל המנדטורי בארץ ישראל ונגד הכינוס האנטי-ציוני שאמור היה להתקיים בפרלמנט הבריטי ב23 בנובמבר 1933 בחסות חברי פרלמנט פרו-ערביים (חוזר הוועד הפועל של ברית הצה"ר מ17 בנובמבר 1933, די וועלט, 24 בנובמבר 1933).
11 כך במקור. הוועד הראשי של ברית הצה"ר בפולין.
12 לוועדת המנדטים של חבר הלאומים, שמקום מושבה בז'נווה.
13 על פי הוראת משרד המושבות הגבירו שלטונות המנדט בארץ ישראל את מאבקם נגד עולים 'בלתי חוקיים', ובמיוחד נגד עולים שהגיעו במסווה של תיירים.
14 חיים זייצ'יק (איגרת אל [
] 28.5.1931 , הערה 10). על השתלשלות פרשת ה'תיירים' לפרטיה ראה , איגרת אל השכל 30.11.1933 .
15 במקור ברוסית.