מכתב זאב ז'בוטינסקי - וישי, אל הוראס סמואל - לונדון
מספר האגרת : 1884
קבצים מצורפים
תוכן
אל הוראס סמואל, לונדון
וישי, 20 בספטמבר 1933 אנגלית
סמואל יקירי,
רב תודות על מכתבך./1 אני מצפה בקוצר רוח להחלטתך הסופית - עליה להתקבל באחד הימים הקרובים.
1. מכל מקום, אתה בהחלט צודק שכל משימה, אשר ניתן לבצע בלונדון טוב יותר, עדיף לבצעה בלונדון. גודל העתקי הגבס/2 הוא אחת הדוגמאות לכך. האם מותר לי להציע דוגמה נוספת? המדובר בשאלה העיקרית ביחס לתנאי התאורה. העד האחרון (האידיוט שישב על חוף הים עם בחורה, שאת צבע עיניה לא ראה) טען, שהוא היה במרחק של 20^25 מטר מזירת הפשע. משמעות הדבר, שהרוצחים לא יכלו לראות את הזוג/3 ממרחק זה (אחרת הם לא היו מרהיבים עוז). גם גברת א'/4 לא ראתה אותו ואת אהובתו, שכן היא כלל לא הזכירה אותם. ורק אז, כשהוא מיהר לזירה, הוא גילה שהיתה שם אישה עם הגבר הפצוע; הוא גילה זאת רק כשהתקרב ממש למקום. כל זה מצביע על כך שהראות היתה לקויה. אני בטוח שבפסקי דין בערעורים של משפטים פליליים/5 יש שפע של פסיקות בעניין הזה, המזהירות את המושבעים מפני אור כוכבים וכדומה.
2. ואולם משום מה נראה לי, שהיסוד הבולט ביותר בכל שלושת המקרים הוא זיהוי המקטורן של רוזנבלט/6 על ידי גב' א'. ייתכן שאני טועה, אבל אני חש שזה המבחן המכריע של כל עדותה. אתה מבין, היא 'זיהתה' את רוזנבלט (את האיש, לא את המקטורן שלו) 43 ימים לאחר שראתה אותו לאור כוכבים מגולח וחיוור, אף על פי שבליל הפשע הוא לא היה מגולח והיה שזוף. עובדה זו כשלעצמה די בה כדי להחשיד את עדותה בעיני כל שופט הגון וזהיר. ופתאום היא מזהה מקטורן השייך באמת לר',/7 מתוך עשרה פריטי לבוש שלשניים מתוכם אותה צורה פחות או יותר. אם זה אמיתי, אז כל שאר עדותה מקבלת פתאום משקל נוסף: לפנינו עדה שנתברכה בזיכרון חזותי על-אנושי. אני חש שזו היתה תגובתי אילו הייתי נמנה עם צוות השופטים.
ואני אומר שזה החלק הרקוב ביותר של התרגיל המלוכלך. אמרתי לך בפאריס את השערתי, והרשה לי לחזור עליה. אף על פי שזו היפותזה, אני מוכן לערוב בראשי שעיקרי הדברים הם נכונים, שכן זה אינו יכול להיות אחרת:
א) רוזנבלט נעצר בעקבות הלשנה של נערה בשם בֶּקה פייגין.
ב) היא פרשה מברית תרומפלדור לאחר מריבה, ועתה היא בעלת קשרים הדוקים עם תנועת העבודה (נודע לי שלאחרונה היא מתגוררת בדגניה - המבצר של תנועת העבודה/8).
ג) לכן אין זה מן הנמנע, שבשעה שהיא הגתה את הרעיון 'להלשין' על חבריה הקודמים, כמנהג הבריות היא גילתה את הסוד בראש ובראשונה לאנשי תנועת העבודה (לפני שהלכה למשטרה עם הסיפור שלה). בעקבות זה נוצר קשר בינה לבין משרד החקירות של תנועת העבודה,/9 שבראשו עומדים גולומב/10 והוז./11
ד) כמו כן אין זה מן הנמנע שגולומב והוז, לפני שנתנו לה ללכת למשטרה, ניסו בעצמם לאמת את סיפורה. הדרך היחידה לאימות היתה לגשת בחשאי אל עדת הראייה היחידה - גברת א', שגם היא חברה במפלגתם, להראות לה את תמונתו של ר' ולספק לה לפחות תיאור של המקטורן שלו. (אישה מסוגה של בקה נושאת מן הסתם אלבומי תמונות של הגברים שעמהם היתה בקשר קרוב. בדרך כלל כל חבר קבוצה נוהג להחזיק תריסרי תמונות של חברים - תמונות קבוצתיות ותמונות של יחידים. אשר למקטורן, עובדה היא שלר' היה מקטורן פסים. ומכיוון שבתיאור המקורי צוין מקטורן פסים, עלה בדעתה של בקה הרעיון לטפול עליו את מעשה הפשע. אם נכונה השמועה שרוזנבלט כינה אותה בשם זונה וגרם לסילוקה מכפר סבא, הרי נקרתה לה הזדמנות פז לנקום בו).
שים לב להססנות שלה/12 בזיהוי המקטורן, לפי הפרוטוקולים שבן-ימיני שלח לך באמצעותי. בהתחלה היא בחרה שני מקטורנים אחרים. כנראה שהיא התבוננה בפניהם של קציני המשטרה כדי לראות אם הן מביעות הסכמה. מכיוון שלא הבחינה בסימני עידוד כלשהם היא ניסתה להיזכר בתיאור המדויק וכו'.
האם זכור לך, שבאחד מפסקי הדין הפליליים מהסוג הזה הביע שופט בית המשפט לערעורים מורת רוח על כך שבעת זיהוי תמונות על ידי עדה, היא שהתה בגפה בחברת שוטר שהראה לה את התמונות? אני מניח שההתנגדות לכך נובעת מן החשש, שמא 'ידריך' השוטר את העדה - אם לא במילים הרי לפחות בהבעת פנים. במצב כזה טבעי מאוד שעֵד יתבונן בשוטר כדי לגלות סימנים של עידוד או חוסר עידוד. שום נוכחות של אדם שלישי לא צוינה בפני השופט, הן במקרה של המקטורן הן במקרה של תמונת סטאבסקי.
אכתוב לבן-ימיני כדי להדגיש את חשיבותם של כל הדברים הללו.
3. יש נקודה נוספת - מהותית ביותר - בדבר 'שיתוף פעולה' בין המשטרה לבין 'בלשי' תנועת העבודה: מה היה מקורו של 'החומר' שהוצג על ידי משלחת תנועת העבודה לפני 'ועדת החקירה' שנתמנתה על ידי הוועד הפועל הציוני?/13 קיים יותר מחשד כבד, שחומר זה היה למעשה זהה לחומר שקרא שטרית/14 בבית
משפט השלום ימים אחדים לאחר מכן. אם כך, או שבלשי תנועת העבודה גנבו את החומר והראו אותו למשטרה, או שהמשטרה תפסה אותו במהלך החיפושים והראתה אותו לבלשי תנועת העבודה. ההיפותזה השנייה סבירה יותר, אולם בשני המקרים קיים שיתוף פעולה.
הצעתך שיש לשמור את כל הראיות למשפט עצמו הגיונית מאוד. ואולם הכול סובב סביב השאלה: אם הוראס ס'/15 ייסע או לא ייסע לארץ הקודש. אם תיסע, יהיה עליך להודיע לעורכי הדין ולקבל מיד את הפיקוד. ואולם אם לא תרצה לנסוע לשם, רצוי לאפשר לעורכי הדין להיאבק בהתאם לתפיסת עולמם.
אני מאחל לך ולבני ביתך שנה מאושרת וכל טוב. והאמן לי, אחד הדברים הטובים והמועילים ביותר בקריירה שלך יהיה המסע הזה לארץ הקודש, אם תחליט להוציאו אל הפועל.
שלך תמיד,
ז'בו
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 של עקבות נעליים שנמצאו במקום הרצח (ושזוהו, לכאורה, כעקבות נעליו של סטאבסקי).
3 את זוג הנאהבים.
4 ארלוזורוב.
5 במקור:C. A. Cases
(Criminal Appeal Cases).
6 צבי רוזנבלט - Rosenblatt, לימים בן-יעקב (קו צמן, בוקובינה 1911 תל אביב 1984); מפקד קן בית"ר בקוצמן (ליד צ'רנוביץ). בינואר 1933 עלה לארץ ישראל, הצטרף לפלוגת בית"ר בכפר סבא ונתמנה למְרַכֵז העבודה. ב23 ביולי 1933 נעצר באשמת רצח ארלוזורוב עקב ההלשנה חסרת היסוד של רבקה פייגין (איגרת אל ז'בוטינסקי-קופ ת' 18.8.1933 , הערה 5). ב8 ביוני 1934 זיכה אותו בית המשפט המחוזי בירושלים מכול וכול.
7 לרוזנבלט.
8 רבקה פייגין נחקרה ארוכות על ידי אליהו גולומב ודב הוז, והועברה לאחר מכן
למחנה בסמוך לקבוצת כינרת, שם הוחזקה בבידוד ונחקרה על ידי שאול אביגור (אף הוא היה חבר פעיל ב'ועדה').
9 הכוונה לוועדה לחקירת רצח ארלוזורוב, שהוקמה על ידי הוועד הפועל של הסתדרות העובדים.
10 אליהו גו לו מב (איגרת אל ברלין נ' 25.8.1918 , הערה 11). באותה עת היה חבר הוועד הפועל של הסתדרות העובדים וחבר 'ועד ההגנה' שלה , חבר מרכז מפא"י, חבר הוועד הלאומי ומראשי ה'הגנה' (נציג השמאל במפקדה הארצית, הפריטטת, של ה'הגנה'). גם גולומב וגם דב הוז היו חברים פעילים ב'ועדה' שהקימה הנהגת ההסתדרות, כדי לסייע בחקירת רצח ארלוזורוב.
11 דב הוז (שם, הערה 10). באותה עת היה חבר הוועד הפועל של הסתדרות העובדים ומראשי ה'הגנה'.
12 של גב' ארלוזורוב.
13 איגרת אל בן-ימיני 15.9.1933 , הערה 3.
14 בכור שלום שטרית - Shitrit (טבריה 1895 ירושלים 1967); קצין בדרגת קפטיין במשטרה המנדטורית. בשנים
1933-1934ניהל את החקירה המשטרתית בפרשת רצח ארלוזורוב והיה נציג המשטרה בתביעה. נבחר לכנסת הראשונה מטעם רשימת הספרדים ונתמנה לשר המשטרה והמיעוטים. החל בכנסת השנייה נבחר ברשימת מפא"י, ועד סמוך למותו כיהן בתפקיד שר המשטרה.
15 סמואל.

