אל שלמה יעקבי, לונדון
וארשה, 26 ביוני 1933


רוסית
סולומון לבוביץ' היקר,
תודה על המכתבים./1
1. כתבתי ליפה: אל תעשה זאת, קפטיין./2 אם זה יועיל, מה טוב; וָלא - נסתדר. אני מאמין בניצחוננו/3 למרות ההסתה./4 אני מאמין בחפותו של סטאבסקי/5 לא מן השפה ולחוץ, אלא על פי האינטואיציה שלי. הלך הרוח בקרב הציבור בפולין הוא נגד המסיתים. חל גידול עצום בתפוצת המאָמענט, בעוד שהחרם על היינט פשט בקרב סתם יהודים./6 הופעת אנשינו מעודדת ומעוררת גאווה. הרצאותיי בערי השדה זוכות לתשואות. נוּכל להם./7
2. ברר-נא אם אין זה זיוף, שהחלטתו של גרוסמן להפסיק את המשא ומתן/8 נתקבלה
ב16 לחודש. אני משוכנע שההחלטה נתקבלה מאוחר יותר, לאחר מעצרם של ס'/9 ושל אחימאיר, בדומה לעכברים הנוטשים את האנייה - אבל היא לא תטבע. ברר-נא את העניין.
3. שלשום, בעת ששהיתי בבאראנוביץ, השבתי להשכל על מכתבו העדין והאציל להפליא בדבר הרצח וההסתה./10
4. אינני יודע כיצד לנהוג ביוהנסבורג - הלא בין כה וכה הם דחו את הרשימה המשותפת.
5. שכטמן אמור היה להיות מועמד לקונגרס מטעם דרום אפריקה לשם קישוט בלבד.
הזמנים קשים, ידידי החביב. לפעמים אני שוקע בהרהורים - האם לא חטאתי?
קורה לי דבר מה מוזר - נוצרה סביבי יותר מדי שנאה, והכול בגללי. אני מתבונן היטב אך אינני מוצא חטא, חוץ מדבר אחד: הייתי רך מדי כלפי חבריי לעבודה, פינקתי אותם. הייתי מאושר להקדיש את מעייניי לספרות ולפרוש לדירתנו בפאריס. אבל אינני רשאי: רבבות מבקשים ללכת אחריי, ומספרם גדל והולך. למזלי אני בריא ושופע מרץ, העייפות נעלמה במחי יד.
אני מחבק אותך ואת בני ביתך.
שלך, ו' ז'
1. גרוסמן טועה: לא הייתי מצטרף להנהלה הציונית גם אם היו מתחננים.
2. השיחה בקאטוביץ לאחר הגירושין, כאשר מ'/11 ס'/12 וש'/13 יצאו מנופחים -
ג':/14 'פגעת בהם ללא כל סיבה'. אני: 'לא; אותך אני עוד יכול להבין, אתה נאבק על ההגמוניה, אבל הם סתם בוגדים' (זה סודי).
הערות:

1 שני מכתבים: מ22 ומ23 ביוני 1933 (מ"ז, א21/3/1).
2 במקור באנגלית: don't do it, old man (כינוי רווח בקרב הימאים לקפטיין של האנייה). קפטיין יפה, ששירת בגדוד העברי, ביקש מיעקבי להסיר את שמו מרשימת המתמודדים בבחירות לקונגרס הציוני ה18, מטעם ברית הצה"ר באנגליה (מכתבו של יעקבי מ23 ביוני 1933).
3 בבחירות לקונגרס הציוני ה18.
4 אנשי השמאל הטילו על חברי ברית הצה"ר את האחריות לרצח ארלוזורוב. ראה גם לעיל, איגרת 241, סעיף ג.
5 אברהם סטאבסקי - Stavsky (ברסט-ליטובסק 1906 - תל אביב 1948); בית"רי. עלה לארץ ישראל בחודש מארס 1933. היה מקורב בדעותיו לאב"א אחימאיר. ב19 ביוני 1933 נעצר באשמת רצח ארלוזורוב. נידון למוות על ידי בית משפט לפשעים חמורים, אך בית המשפט העליון שדן בערעור זיכה אותו מכל אשמה והוא שוחרר. הוא חזר לפולין ופעל למען עלייה ב'. בפרוץ מלחמת העולם השנייה חזר לארץ ישראל, אך בהגיעו לנמל חיפה מנעה הבולשת הבריטית את כניסתו. בתקופת מלחמת העולם שהה בארצות הברית, ופעל שם במסגרת הליגה למען ארץ ישראל חופשית. ב1948 מצא את מותו מול חופי תל אביב על סיפון ספינת 'אלטלנה'.
6 כך במקור בכתב קרילי.
7 במקור בצרפתית: On les aura
8 על דבר רשימות משותפות בבחירות לקונגרס הציוני ה18.
9 סטאבסקי.
10 מכתבו של השכל ותשובת ז'בוטינסקי לא נמצאו.
11 מחובר.
12 סוסקין.
13 ושטריקר.
14 גרוסמן.