מוסר על פגישתו עם מיכאל השכל ואומר שהתרשם מאד משיחתו עמו;
הלה לא הטיף בתוקף לשלום בית בתנועה, לא הסתיר שהוא מגנה את
העלבונות מצד מאיר גרוסמן, אולם ניסה לשכנע אותו שיעבור עליהם
לסדר היום, כפי שיאן סמאטס נהג בשעתו עם הרצוג בדרום אפריקה.
מוסיף שמצדו הסביר להשכל, שבנסיבות הקיימות אין אפשרות להגיע
לאחדות בתנועה; קשה יהיה להרכיב רשימות ארציות משותפות,
ומבחינה מעשית אפשר לדון רק בהרכבת רשימה עולמית משותפת. מעביר
השכל תזכיר עם פירוט ההצעות בעניין רשימה עולמית ורשימות
ארציות משותפות, וזאת לא בשמו הפרטי כי אם בשם המזכירות הזמנית
בורשה (ראה תזכיר אל מיכאל השכל מ-13/6/33). מעיר שתגובת השכל
להצעתו, לכנס ועידה מוקדמת של הצירים לקונגרס, לשם קביעת
מדיניות לפי הכרעת הרוב, היתה שזה לא בא בחשבון, משום שמאיר
גרוסמן יודע שגם בוועידה לא יתמוך בו הרוב. מוסר שבו ביום הוא
יוצא לורשה. מטעים שההכרעה בדבר מועמדותו לקונגרס ברשימה
לונדונית, תלויה בתוצאות המו"מ עם מאיר גרוסמן; מוסיף שהעניין
נשמט מזכרונו כששוחח עם השכל. מציע כמועמד לקונגרס באנגליה, את
וולאדימיר שפירא.