מתייחס למו"מ עם מאיר גרוסמן על רשימות משותפות (ראה מכתב אל
שלמה יעקבי מ-10/6/33) ואומר, שאצל רוב חברי התנועה קיימת
התנגדות לאיזה שהוא הסכם עם הצד שכנגד, משום שמאירגרוסמן, הרצל
רוזנבלום, יוז ואחרים, העליבו את חברי הצה"ר ואת בית"ר; הוא
מציע ע"כ לנמען שינסה בשיחותיו לברר קודם כל את דרישותיהם של
גרוסמן ומחובר. מטעים שהתנועה תדחה דרישה של %50 מועמדים בכל
רשימה משותפת. מציין שבשיחותיו עם רוברט שטריקר ועם זליג
סוסקין, רמזו הללו על נכונותם למפתח של 40 - 60, ואילו הוא
בדעה שיש לקבוע לקבוצת גרוסמן מקסימום של %25, אך למעשה מגיע
לה %10 בלבד. שואל אם יש מקום לנקוט עמדה למועמדותם, ברשימות
המשותפות, של הרצל רוזנבלום, יוז, מ' ליזרוביץ ואחרים,
שהצטיינו בהתקפות מעליבות על הצה"ר. מוסיף שמאיר גרוסמן עומד
מחוץ לוויכוח, אבל בעד האחרים לא יצביעו חברי הצה"ר. אומר
שעיקר הבעיה היא הרשימה העולמית, אך לא יקרה שום אסון גם אם
ייכשל המו"מ עם מאיר גרוסמן, שכן שמע מפי סמי גרונמאן, שהוא
המליץ בפני ההנהלה הציונית להכיר בשתי רשימות עולמיות נפרדות,
ואף אמר שאם ההנהלה הציונית תדחה את המלצתו, בשל נטייתה להכיר
בסיעה הרביזיוניסטית בוועד הפועל הציוני כהנהלה העולמית של
התנועה, - הוא מייעץ להגיש רשימה נפרדת של הצה"ר, ורמז שבית-
דין הקונגרס יכיר ברשימה העולמית של הצה"ר. מדגיש שאם תהיה
הסכמה מצד קבוצת גרוסמן להרכיב רק רשימה עולמית משותפת, יהיה
צורך לדון במפתח לחלוקת המאנדטים, והוא מציע מצדו חלוקה יחסית
לפי סך-הכל מצביעי כל צד ברשימות הארציות, או לפי מפתח העודפים.
מוסיף שאם יוסכם אך ורק על רשימה עולמית משותפת, אין להצה"ר כל
עניין לדון עם מאיר גרוסמן וחבריו על מצע רשימתם. מודיע שב-12
בחודש ייפגש עם מיכאל השכל, ומבקש את הנמען לעכב בידו את המכתב
שמסר לו בשביל הנ"ל, אך אם כבר העביר את המכתב לתעודתו - הוא
יסביר להשכל, שבעקבות מאמרו האחרון של מאיר גרוסמן בנויה ולט,
אין הוא רואה צורך להתחשב באינטרסים של גרוסמן בלונדון, ושבאם
לא יוסכם על רשימות משותפות, הוא ישקול את האפשרות להופיע
באנגליה ברשימה נפרדת משלו לקונגרס הציוני. מודיע שהוא שולח
העתק מהמכתב ליונה מחובר, למקרה שהנמען יעדר מלונדון.