אל אלכסנדרה פוליאקוב,/1 פאריס
ברלין, 25 בפברואר 1933 רוסית

יקירתי,
ניסיתי להשיב לך באותו סגנון, אבל לא עלה בידי. אני עייף מרוב כתיבה. הסגנון שלך הגיע הפעם לשיא. כבר מזמן לא שפעת שטף כה עשיר של ספרות.
אני נוסע בקרונות שינה. בדרך כלל אינני נוטה לנסוע בקרונות שינה, אולם בנסיעות שוררים בהם שקט ונעימות. אני מצפה לסיים את הבָּזָר הזה/2 בסביבות סוף חודש מארס.
בריאותי תקינה. בינתיים הפחתתי כ7 קילוגרמים ממשקלי, ועליי להפחית עוד 4 - 5
קילוגרמים.
במועצת המפלגה, שתתכנס בקאטוביץ ב19 לחודש, יהיה כפי הנראה פילוג. המצב קשה: בגלל השנאה הכללית לשמאל נוכל עכשיו באמת לנצח. הכול מצפים לכך, אבל ניצחון יחייב אותנו לשלם את חובות הענק של ההסתדרות הציונית. אינני רוצה זאת, אבל אני מרגיש שלא אוכל לעצור בעד האנשים הרוצים בכך מאוד. אשתדל לפחות לחלץ את עצמי.



אני מחבק אותך. היי בריאה ושמרי על עצמך למעננו: החברה זקוקה לך, ולו רק כדי שאחת לעשר שנים תוציאי מתחת ידייך גלויה כזאת.
שלך, ו'
הערות:

1 אלכסנדרה שורה פוליאקוב היתה רעייתו של אלכסנדר (איגרת אל ז'בוטינסקי-קופ ת'21.7.1932 , הערה 2).
2 את מסע ההרצאות.