פונה אל קנני בית"ר בקשר למפעל"אוצר העמל", שמגבית חנוכה תרצ"ג
הוקדשה בעיקר לייסודו, ומציין את התוצאות הדלות. מעיר שהוא
מכיר את המצב הכלכלי הקשה השורר בכל מקום, וכן ידוע לו ששלטון
בית"ר העמיס על הבית"רים שני מפעלים כספיים בשנה אחת: את מפעל
תעודת בית"ר, ואת מפעל חנוכה; אף על פי כן דורש הוא מכל בית"רי
להרים את תרומתו בהתאם ליכולתו. קובע כתאריך אחרון למטרה זו -
את חג הפורים תרצ"ג.