אל ליאונה קארפי, מילאנו
פאריס, 20 בינואר 1933 איטלקית
קארפי היקר,
תודה על מכתבך מ16 בינואר./1 אודיע את תוכנו ללונדון ולגרוסמן. אמנם הצדק עמך, אך למען השם - נימנע מהפרזות./2 האמן-נא שגם גרוסמן, כשנינו, משוכנע בעומק נפשו שהרביזיוניזם הוא הכול, וההסתדרות הציונית היא דבר של מה בכך; שהדינר הוא דרכונו הלאומי, ואילו השקל אינו אלא מעט יותר מאשרה קונסולרית הדרושה כדי להגיע לאותם המקומות שבהם שלטת הסוכנות היהודית. אבל עלינו לנהוג באורך רוח ובטקט, לתת לו שהות כדי שיוכל להתאים את התנהגותו למנטליות החדשה הזאת, אשר לדעתי כבר בשלה בו, אך טרם גברה לחלוטין על כל הרגליו. אני מלא תקווה שבמועצת המפלגה (קאטוביץ 5^6 במארס/3) תתקבלנה החלטות ההולמות את ההשקפה שלך ושלי.
בינתיים אבקש שלא ייעשה דבר העלול להתפרש כ'לאו' לביקורו של גרוסמן באיטליה. מוטב להסביר לו באילו תנאים יהיו ידידינו באיטליה מוכנים לתמוך בו. כתוב-נא ברוח זו היישר ללונדון. תודה.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי

הערות:
1 מ"ז, א21/3/1.
2 במכתב הנזכר לעיל ציין ליאונה קארפי, כי מאיר גרוסמן הביע את רצונו לבוא לאיטליה, כדי להסביר את עמדתו נגד הפרישה מההסתדרות הציונית. ואולם לנוכח תמיכתם של חברי ברית הצה"ר באיטליה בעמדת ז'בוטינסקי, אין הוא רואה טעם בביקורו של גרוסמן.
3 לאחר מכן נדחה מועד הכינוס של מועצת המפלגה, והוא התקיים בימים 19-21 במארס 1933.