אל מרדכי אנשל טננבלאט, וינה
פאריס, 10 בדצמבר 1932 עברית
אדוני וידידי היקר,
המצב קצת הוטב בא פן זמני, הודות להצהרה שנתן לי מר ג'/1 בשביל ה'איט"א' ושיופיע בעוד ימים אחדים./2 אבל החלטנו לקרוא לישיבת הפארטייראט/3 בתחילת פברואר, ושם או נבוא לאִחוד גמור או נפָרד בנימוס. אני בטוח כי לא נפרד. כמובן, נצטרך למצוא אָפְני-אִרגון חדשים, בכדי להבטיח את שויון המשקל בין השוקלים/4 והבלתי שוקלים בכל המוסדות הבאים בחשבון.
עלי להעיר, כי אינני רואה את הנִגודים העמוקים והיסודיים שמוצא אדוני בפסיכולוגיה של שני המחנות. גרוסמַן עצמו, לפי דעתי והרגשתי, מעריך את העקרון של עבודה מדינית עצמאית אולי לא פחות ממני; אפילו מנקודת המבט של האמביציה שלו (אני חושב כי אמביציה כזו היא דבר טוב ונחוץ) ברור, כי הריהו שואף להיות גם כ ח פוליטי, לא רק מבַקר של ההנהלה הציונית. במאמריו אני רואה רק ח סר של טקט, אולי התפרצות של ר גז מצד אדם שמרבים להרגיז אותו. אולי אני טועה, אבל כך נדמה לי. ועל כן, כמובן, אעשה כעצת אדוני ולא אעשה שום צעד בלתי זהיר שיוכל לקרוע את הצה"ר, כל עוד יש תקוה להשאר מאוחדים.
אם יהיה לי פנאי וכ ח, אכת ב שורת מאמרים בנייע ועלט/5 כדי לעזור לבירור המצב - כמובן, מבלי לנגוע בענין ה'פרימַט' גופא, כי גם אני אינני רוצה 'להרגיז' בלי צ רך.
שלום וברכה!
מוקירו,
ז' ז'בוטינסקי


1 גרוסמן.
2 ראה איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 10.12.1932 , סעיף 2.
3 גרמנית: Parteirat. מועצת המפלגה.
4 שוקלי השקל.
5 Die Neue Welt (איגרת אל פון וייזל ו' 12.2.1931 , הערה 5).