אל חיים בלילובסקי, ברלין
פאריס, 18 בנובמבר 1932 רוסית
יפים מארקוביץ' היקר,
החלטתי לא לנסוע לברלין. אין טעם לשדל את ליכטהיים בעניין 'קאלה',/1 בשעה שההסכם/2 כפי הנראה מתרסק. מאמרו האחרון של מ' אי'/3 בהיינט/4 הוא מבחינתי הסוף: סגן נשיא המפלגה מודיע, שמבחינתו אין זכות בכורה למשמעת המפלגתית. כתבתי לו, כי לאחר כל זה גם חליפת מכתבים וגם פגישות אישיות הן בעיניי חסרות תועלת. עדיין לא החלטתי אלו צעדים אנקוט, אבל זו שאלה של ימים. שמור את המכתב בסוד; אותם דברים כתבתי לליכטהיים ולבלוך, כי עם שניהם קיימתי התכתבות על בואי.
אני מחבק את שניכם.
שלך, ו' ז'
מה שלומכם?



1 להסיר את התנגדותו להחלטות שנתקבלו בישיבת הוועד הפועל בקאלה (כרך ז, איגרות ז'בוטינסקי,לפי המפתח). על התנגדותו של ליכטהיים ראה איגרת אל ליכטהיים 3.7.1932 , הערה 1.
2 שהושג בקאלה.
3 מאיר איליץ' גרוסמן.
4 איגרת אל גרוסמן 23.11.1932 .