אל האיגוד הנפרד של ברית הצה"ר,/1 לונדון
פאריס, 6 באוקטובר 1932 גרמנית


ידידים נכבדים,
רב תודות על שהואלתם לשלוח לי את הטיוטות של 'תקנון האיגוד הנפרד' ושל 'הכרוז' בעניין הזה.
נראה לי, שנקודות אחדות בתקנון אינן עולות בקנה אחד עם הנוסח של הסכם קאלֶה ועם רוחו, ועתה גם עם ההחלטה שנתקבלה בווינה.
סעיף 2: '...כל עוד אין הוראות אחרות' - כאן יש להדגיש, שאין להחליט על הוראות חדשות באופן חד-צדדי. ואולי אפשר לוותר על כל המשפט המצוטט, שכן הוא מיותר.
סעיפים 2, 3, 4: על פי הסכם קאלֶה, הגוף המרכזי של הרביזיוניסטים שוקלי השקל מורכב רק מחברי הוועד הפועל שהם שוקלי שקל. 'הסיעה הרביזיוניסטית בוועד הפועל הציוני' נבחרה בתור פירמה בלבד, כל עוד האיגוד הנפרד עדיין לא היה קיים. מכיוון שעתה מתנהלת חליפת המכתבים בשם האיגוד הנפרד, נראה לי שהשם הקודם מתבטל אוטומטית. מכל מקום, על פי החלטות קאלה ווינה הסמכות איננה בידי הסיעה, כי אם בידי חברי הוועד הפועל של הברית הנמנים עם שוקלי שקל (אין לזה קשר לשאלה מי חותם על הכרוז - דבר זה נתון גם בידי הסיעה).
סעיף' 5: לא הודגש די הצורך, שלשכות ארציות מיוחדות של האיגוד הנפרד יכולות לקום רק במקומות שבוועד המרכזי של הברית אין שוקלי שקל.
כמובן, אין בהערותיי משום נקיטת עמדה, הן רק הערכות פורמליות מדויקות מנקודת הראות של הסכם קאלֶה, שהוא עתה בבחינת חוק לכולנו. אולם ברצוני להוסיף, שגם מגמתו של החוק הזה בריאה מאוד - הוא נועד למנוע היווצרות מצבים העלולים להיראות כאילו קיימות שתי 'קבוצות' של בעלי סמכות.
אודה לכם אם הערותיי תזכינה לתשומת לב בהמשך הטיפול בעניין הזה.
המסור לכם,
ו' ז'בוטינסקי

1 במושב הוועד הפועל הציוני, שהתקיים בלונדון בימים 28 ביולי^9 באוגוסט 1932, הוחלט להעניק לברית הצה"ר מעמד של 'איגוד נפרד' (Sonderverband). מכאן ואילך לא היתה המפלגה הרביזיוניסטית כפופה לפדרציות הציוניות הארציות. ראה גם איגרת אל גרוסמן 18.1.1932 , הערה 5.