אל יהושע השל ייבין, תל אביב
לונדון, 9 באוגוסט 1932 עברית
אדוני הנכבד וידידי היקר,
את מכתבו מסוף יולי/1 מצאתי בפאריס בשובי שמה לפני שבוע ימים, אבל לא יכולתי לענות עליו עד עתה מפני ריבוי דאגות, ואתו הסליחה. ואולם תוכן תשובתי זו נתגבש במוחי באותו הרגע שגמרתי את קריאתו, או יותר נכון - תוכן זה היה מוכן בראשי מכבר ימים, לוּ קיבלתי באיזה יום שהוא מכתב כזה מאחד מחברַי לדעה (אם כי מעולם לא פיללתי לקבל אותו דווקא מאדוני). התשובה היא: לא.
אדוני כותב לי, כי השקפת הצה"ר מלפני שנים אחדות 'הלכה לעולמה', ומציע לי לקבל במקומה השקפה אחרת. אינני מסכים. בהשקפה שאדוני מפתח במכתבו אינני מאמין - אינני מוצא בה 99% של העקרונות הנראים בעינַי כיסודי היסודות של ציונות. והעקרון היחידי שאדוני מזמינני להתרכז עליו איננו מספיק, וגם גישת אדוני אליו היא מוגזמה לפי דעתי, מלמעלה מכל רומַנטיקה מותרת. אינני מסכים. אינני מאמין, והנני מסרב ללכת יחד עם אנשים שזוהי דעתם.
אדוני הנכבד וידידי היקר, הנני כותב את הטורים האלה בלי צל של התמרמרות. חשדו
(אשר גם האדון א',/2 לדאבוני, הביע אותו באחד ממכתביו) שמא הושפעתי על ידי מכתבי מתנגדיכם הריהו חשד חינם: ישתדל-נא אדוני 'להשפיע' עלי, במכתבים או בעל פה, ויראה אם אפשר הדבר. אם טוב זה או אם רע, לא בירכני הקב"ה בכשרון לא רק לקבל כי אם גם להבין השקפות או דעות של יתר בני תמותה, יהיו מתנגדי או ידידי, אם לא נולדו במוחי אני. זאת ועוד יותר: קשה למצוא בשורות הציונות כולה אנשים שאכבד ואעריץ אותם כמו שהנני מכבד ומעריץ את אדוני ואת א' א'/3 גם בעבור נדיבות הקרבן שבכם וגם בעבור כשרונכם. אני רואה בכם, וגם במיטב חבריכם הסובלים סבל על קדושת לבם, את מורַי ורבותי בנוגע למצוות הקרבן העצמי. אבל קדושתכם היא טעות בעינַי, היא מהרסת דברים שהם יקרים בעינַי, היא מחריבה את הבנין שכה עמלתי להקימו, ויוצרת במקומו היכל שאינני רוצה בו. לא אלך עמכם.
וגם אתם, אין לכם הרשות המוסרית ללכת אתי ולהֵחָשב לחברי המפלגה שאני משתתף בה, מהרגע שבאתם לידי האמונה כי כל יסודותיה 'הלכו לעולמם'. אולי הגדיש אדוני את הסאה בדבריו, אולי טעה או הגזים בתארו לפנַי את השקפתו ואת זו של א' - אם כן הדבר, יסביר לי את הטעות. אך אם לא טעה ולא הגזים, אז אין מקום במחנה אחד לכם ולי. ונסיונותיכם להעמיד את השקפתכם
בצה"ר ובבית"ר במקום ההשקפה הקודמת אינם אלא נסיונות לגרשני: לו ניצחו ההשקפות האלה, הייתי עוזב את המפלגה. הצה"ר היא תנועה המיוסדת על דמוקרטיה מימי המאה הי"ט, על בנין הארץ, על כיבוש עמדות, על חינוך ממלכתי ופטריציאני./4 גם אופיה המהפכני, הלגיוני והמצדיק את ה'קראמולה'/5 בשעת הצורך והכושר, חדורה באידיאולוגיה הזאת. וכזאת תישאר: ולא - אז אני לא אשאר.
אין דברַי אלה מכוונים כלפי פעולות איזו-שהן, אף אם לא תמיד אסכים לאופן הפעולה או לבחירת הרגע לפעולה. יש הרשות, לפי דעתי, לחבר התנועה שיעשה על דעת עצמו מעשים אשר היא, התנועה בתור שכזו, איננה רוצה או איננה יכולה לעשות, בתנאי שלא יעשה אותם תחת דגל התנועה ובתנאי שלא יתנגדו לחוק המוסר. זוהי דעתי הפרטית. הרבה מחברַי אינם מסכימים להכיר ברשות הזאת, אבל את המכתב הזה הנני כותב בתור איש פרטי, והגן אגן על השקפתי זו גם באו רגַנֵי/6 השלטון של תנועתנו. לא אגיד ולא אסכים שאחרים יגידו, כי אין מקום בשורותינו לחברים העושים יותר מהשיעור הרשמי מחוצה לגדר המחנה הרשמי, כל זמן שעושים בשם אותה השקפה. ואולם לא אזוז אף כמלוא נימה בנוגע לעקרונות ההשקפה. מי שאיננו מכיר בעקרונות השקפתי, אין מקומי באותו מחנה שהוא נמצא בו.
והיות ומודיעני אדוני כי העתון הנמצא ברשותו/7 יהיה מוקדש להשקפה זו שאינני מסכים לה, הנני פוסק את השתתפותי בעתון.
בכבוד וידידות והערצה,
ז' ז'בוטינסקי

1 המכתב לא נמצא.
2 אחימאיר.
3 אדון אחימאיר.
4 אצילי.
5 רוסית: מרד.
6 במוסדות.
7 חזית העם.