אל שלמה יעקבי, לונדון
פאריס, 12 ביולי 1932

רוסית
סולומון לבוביץ' היקר,
אניה מצטערת - אתמול היה יום השנה לנישואיך, והיא לא כתבה לך. אני מרגיע אותה ואומר לה שאין ראשם של היעק בים פנוי לכך עכשיו. ואולם יתן לכם אלוהים הרבה עושר!
מה שלומכם? שמעתי שאתם מעתיקים את מקום מגוריכם. יהי אלוהים בעזרכם גם בזה!
אנו נבלה כנראה את הקיץ בעיר, ורק ערי ייסע או לארץ ישראל (אם יקבל את הדרכון במועד) או לדרום,/1 ואני כמובן אֶרְווה נחת מן הוועידה./2 כהרגלי אני רואה את הדברים כהווייתם: לא תהיה נחת מכיוון שאין כסף. לו היה לנו כסף היינו מושיבים את כולם בעיר אחת - את מ' אי',/3 אותך, את ליכטהיים ואותי, והיה לנו מרכז אדיר ושלום ושלווה. ואולם כסף אין, ולפיכך עוד זמן רב ישרור אי-סדר; ועד כמה שניתן, ברצוני להיות מעורב פחות באי-סדר זה.
אני ואיליה/4 פותחים משרד עורכי דין. צריך להתחיל לחשוב על הזקנה. ייתכן שיצמח מזה דבר טוב. כמובן, לא במהירות כזו שתמנע מאיתנו לעזוב הכול לאלתר,/5 אם תוקם חברת הביטוח שלך.
ניתן היה לסבול הכול, אלמלא אבד לי כושר העבודה זה חודש-חודש וחצי. הגניוס פרח לו, השכינה הסתלקה,/6 קשה לסחוט אפילו שורה אחת. סימן ברור שכבר הגיעה השעה להתעשר; או לכל הפחות לצאת לטיול ארוך. כתוב-נא דבר מה משמח.
אני מחבק את כל בני ביתך בשם כולנו - תודה על התמונות! אני מסופק אם אניה תודה לך בעדן. ואולם בדבר אחד אתה יכול להיות בטוח: היא וסוניה החזיקו בידיהן את שתי התמונות באופן כזה, שאפילו דאקטילוסקופ/7 לא יוכל לזהות את טביעות אצבעותיהן, והן הפליגו בדיבורים.
שלך, ו' ז'

1 לדרום צרפת.
2 הוועידה העולמית החמישית של ברית הצה"ר.
3 מאיר איליץ' גרוסמן.
4 אליהו איליה גלפרין.
5 במקור באנגלית: Like a shot
6 במקור בעברית.
7 מכשיר לזיהוי טביעת אצבעות.