אל יונה פרהליך, תל אביב
פאריס, 7 ביולי 1932 עברית
אדוני הנציב,
נודע לי מהרצאת אדוני וממקורות אחרים, כי נתעורר בחוגי בית"ר אחדים שבארץ וכוח עקרוני על טיבה של תכנית בית"ר: אם עוד יש בה צורך וטעם, ואם לא טוב יותר להזניח את התכנית הזאת ולהקדיש את כחות התנועה לאותן הצורות של המלחמה המדינית שהן למעלה או מחוצה לדינא דמלכותא.
בנידון זה הנני מתכבד להמציא לאדוני את ההוראות דלקמן:
א) אין ספק שצורות כאלה של מלחמה מדינית תוכלנה - בתקופה מתאימה ובתנאים מתאימים - להחשב כדבר הכרחי. יש לדרוש, כמובן, שלא תפרנה פעולות אלה את החוק המוסרי, בפרט וביחוד את החוק המוסרי של קדושת חיי אדם חוץ מזכות ההגנה. בתנאי זה ראויות הן הפעולות האלה, בזמנן ובמקומן הנכון, להכרה צבורית גלויה; ויש לכבד את האנשים שהעזו לפעול אותן וסבלו על כך./1 זאת ועוד יותר: יש מקרים אשר בהם אף הסתדרות העומדת, כשהיא לעצמה, על בסיס של ליגליות חמורה, רשות לה וגם חובה לה מבחינה מוסרית להכריז בגלוי על הסכמתה לפעולות האלה. וגם לא תוכל שום הסתדרות המכבדת את עצמה לגרש מתוך שורותיה חבר אל-דופי, אך ורק בעבור שהשתתף בתור איש פרטי במלחמה נקיה נגד חוק בלתי צודק.
ב) ואולם ברית תרומפלדור, בארץ ובגולה, הנה ארגון השואף למטרה ליגלית באמצעים ליגליים, וגם המטרה וגם האמצעים הם אלה שהוכרזו בתכנית בית"ר. אין לה ולא תהיה לה לברית תרומפלדור, ולא לסניפיה המקומיים, הרשות להשתתף בשום פעולה שלא נקבעה בתכנית הזו.
ג) התכנית הזו של בית"ר העולמית, פרי מסורת שהתחילה עוד מימי תנועת הלגיון העברי ואשר מצאה לה גבוש מסוים בהחלטות הועידה הדנציגאית,/2 הריהי תכנית רבת ענפים של חנוך מוסרי ותרבותי מצד אחד, ושל הכנה אזרחית והגנתית מצד שני. היא מכילה לא רק את השלטת הלשון העברית והרעיון הממלכתי, לא רק את ההכשרה לעבוד ולהגן, היא מכילה גם את פולחן האבירות, את האמונה ביסודות הדמוקרטיה. הא פי הזה של האידיאולוגיה הבית"רית, א פי נשגב ומלוטש ופטריציאני,/3 הריהו עיקר העיקרים שלא ישתנה. לאידיאלים האלה (שעוד רחוקים אנחנו מלהגיע אליהם, אבל נגיע) להם ורק להם תכוון ותסוגל שיטת החנוך הבית"רי לכל פרטיה, בלי יוצא מן הכלל, ויהי מה.
אדוני הנציב יואיל לנהל את בית"ר דארץ ישראל גם להבא עפ"י/4 הקוים האלה; ישלים על ידי מאמצי חנוך וארך אפים בין השאיפות השונות שיש להן מקום בגדר האידיאולוגיה הזאת; וירחיק משורות בית"ר כל יחיד וכל קבוץ הכופרים בעיקר האידיאולוגיה הזאת.
תל-חי,
בכבוד גמור,
ז' ז'בוטינסקי
ראש בית"ר

1 כגון חברי בית"ר והצה"ר שהפגינו בשעתו נגד המִפְקָד ונענשו על כך (איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 3.10.1931 , הערה 4).
2 בכינוס העולמי הראשון של בית"ר, שהתקיים בדאנציג בימים 12^14 באפריל 1931 (כרך ז, איגרות ז'בוטינסקי, לפי המפתח).
3 אצילי.
4 על פי.