אל מאיר גרוסמן, לונדון
פאריס, 3 ביולי 1932 רוסית
מאיר איליץ' היקר,
1. כמובן שיש לקיים את ישיבת הוועד הפועל,/1 אם כה רבים מחבריו יהיו ממילא בלונדון. קיימת רק שאלת בואי. אם קיים חשש שלא נגיע לכלל הסכמה עם ל',/2 עדיף אולי שלא אהיה נוכח (נניח שחליתי או שלא קיבלתי את האשרה - אמנם תוקפה לשנה, אך איש אינו יודע זאת). בלעדיי אולי לא יהיה קרע מוחלט, במיוחד כאשר חלק ניכר מהקשיים קשור בי באופן אישי. ייתכן שאנסה לכתוב אישית לל',/3 אם אצליח למצוא נימה שלא תעורר אצלו שאיפות יתר להוכיח עליונות. בהתאם לכך אחליט גם בעניין בואי. ואולם בנסיבות כאלה אי אפשר שלא לקיים את ישיבת הוועד הפועל. אל תזכיר את דבר בואי: 'כל חברי הוועד הפועל מוזמנים לאירוע'. שם כבר נראה.



2. סדר היום של הוועידה:/4 א) מובן מאליו שהרצאתך הכרחית. לא ברור מדוע אתה חושש שהיא 'תיצור מיד הלך רוח'? והרי היעדרה עלול לקלקל מיד את הלך הרוח - יתחילו בפרשנויות וכו'. בסעיפים האחרים אינני בקי, אבל נדמה לי שיש להתאימם לבעיות העומדות על הפרק. לפי דעתי הבעיות הן: א) קאלה;/5 ב) האוריינטציה/6 והפטיציה; ג) העמדה כלפי הפעילות הבלתי לגלית;/7 ד) תוצרת הארץ; ה) הצה"ר-בית"ר; ו) כספים; ז) ההסתדרות החדשה/8 והדאגה לעולים שלנו; ז) האוטונומיה של הארגון הארץ-ישראלי,/9 הוועד הלאומי וכו'; ח) תכנית ההווה./10 מלבד זה יידרש יום אחד לדיון מיוחד בבעיות הקונגרס./11 האם כל זה תואם את הטיוטה שלך? אנסה לצרף למכתב הזה את הטיוטה שלי לסדר היום, אם תהיה מוכנה. בינתיים אציין: א) נאום הפתיחה, יישא אותו מי שיישא,/12 צריך להיכתב במשותף. ב) על ההרצאות להיות מוקדשות לקבוצות מוגדרות של בעיות, ולא באופן כללי לבעיות הוועידה
העולמית/13 או לדרכה של התנועה הרביזיוניסטית;/14 ג) בחירת המתדיינים חשובה מאוד. הזמן קצר, ואם ההרשמה תהיה אקראית, תיפגע חשיבותה של הוועידה. דעתי ידועה לך - יש להציע לקבוצות הארציות, או לקבוצות בכלל, שתקבענה בראש ובראשונה את הנואמים; יש לתת לנואמים לשאת את נאומיהם לסירוגין ולהעמיד לרשותם מספיק זמן, ואחרי כן יש להגביל את הזמן ולתת לנאום לדגי
הרקק./15 אם חברי הוועד הפועל יתנגדו, יש לאפשר להם לבחור בשיטה אחרת, אבל אסור לבחור בשיטת 'כאשר יעלה המזלג'. אסור גם להפקיד בידי הנשיאות את החלפת הנואמים - זה יעורר שערוריות. בנקודה זו אני עומד בתוקף על דעתי. אישית אני תומך כמובן בחלוקה 'מלמעלה' לקבוצות ארציות או רעיוניות, שהיא השיטה הטובה ביותר לבחירת נואמים והרכבת ועדות.
3) אתה עומד לפני סיום, ואני עומד לפני התחלה (אני מתכונן לפתוח משרד לעריכת דין עם גלפרין/16) - במידה רבה זה היינו הך. קיבלתי מכתב חביב מאוד מהיינט,/17 אבל ללא הצעות ממשיות, הם אפילו לא נקבו בסכום.
אני מחבק אותך.
שלך, ו' ז'
נ"ב: עדיין לא כתבתי מכתב לל'. אני שוקל לשלוח את המכתב באמצעותך, באמתלה שאינני יודע את כתובתו.
אני רואה על פי העתק של מכתב, שהנך מתנגד לתכנית בדבר הסכם בין בית"ר לבין ת"ח./18 כותבים לי שגם שטריקר וקפל/19 מתנגדים. חשוב-נא על תכנית נגדית שתכלול פיתיון ממשי כלשהו. וָלא - ספק אם ניתן יהיה לקדם את העניין.

1 לפני הוועידה העולמית החמישית של ברית הצה"ר.
2 ליכטהיים. על דרישותיו ראה איגרת אל ליכטהיים 3.7.1932 .
3 לליכטהיים. ראה שם..
4 הוועידה העולמית החמישית של ברית הצה"ר.
5 ההחלטות שנתקבלו בישיבת הוועד הפועל של ברית הצה"ר בקאלה (כרך ז', איגרות ז'בוטינסקי,לפי המפתח).
6 אם להמשיך באוריינטציה על בריטניה, לאור מדיניותה האנטי-ציונית.
7 הכוונה לפעילות של 'ברית הבריונים' שהוצאה על ידי הבריטים אל מחוץ לחוק. הארגון נוסד ב1930 בעקבות מאורעות תרפ"ט, ופעל עד שנת 1933. 'ברית הבריונים', המחתרת האנטי-בריטית הראשונה ביישוב היהודי בארץ ישראל, פעלה נגד הממשל המנדטורי הבריטי בתגובה להפרת מחויבויותיו לבניינו של הבית הלאומי היהודי. מלבד זאת פעלה 'ברית הבריונים' בדרכי הסברה נגד מפלגות השמאל ונגד 'ברית שלום'. הוגה הרעיון, מייסדה ומנהיגה של 'ברית הבריונים' היה ד"ר אב"א אחימאיר. ד"ר יהושע השל ייבין, ואורי צבי גרינברג היוו יחד עם אב"א אחימאיר את המנהיגות הרוחנית של 'ברית הבריונים'. חברי הארגון נמנו עם הקבוצה המקסימליסטית בברית הצה"ר.
8 הסתדרות העובדים הלאומית.
9 על האוטונומיה של ברית הצה"ר בארץ ישראל, ראה איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 20.8.1930 , הערה 12.
10 במקור בגרמנית: Gegenwartsprogramm
11 בבעיות העשויות להתעורר עם כינוס הקונגרס הציוני ה18, האמור להתקיים בקיץ 1933.
12 גרוסמן או ז'בוטינסקי.
13
במקור בגרמנית: Probleme der Weltkonferenz
14 במקור בגרמנית: Wege der rev.
Bewegung
15 במקור באנגלית: small fry
16 אליהו איליה גלפרין, אחיה של יוענה ז'בוטינסקי, היה עורך דין במקצועו.
17 המכתב לא נמצא. מכל מקום, לאחר הפסקה בת כחודשיים חזר ז'בוטינסקי לזמן מה לפרסם בהיינט. ראה גם , איגרת אל גרוסמן 8.10.1930 , הערה 10.
18 'שלטון' בית"ר התחייב להירתם למען קרן 'תל-חי' תמורת הפרשת 25% מהכנסות הקרן לבית"ר.
19 אריה קפל (איגרת אל לובוצקי 13.10.1931 , הערה 9). נציב בית"ר באוסטריה.