אל שלמה גפשטיין,/1 תל אביב
פאריס, 6 ביוני 1932 רוסית
סולומון קלמנטייביץ' היקר,
שמעתי שאתה בונה בתים. בשעה טובה. הוי! הלוואי עליי...
אצלנו: הבריאות תקינה, העסקים כושלים. הבן טס בדאונים, ובעוד שנה הוא יסיים את לימודי ההנדסה. הקיץ ברצונו לנסוע לארץ ישראל להתמחוּת, אם יקבל אשרה ויצליח להשיג עבודה במפעל כלשהו.
עניין דחוף: אני כותב מכתב לפאסמאן,/2 שיעזור למתיישבים שלנו לקבל הלוואה
מ'קרן העזרה':/3 1) 500 פראנקים להתיישבות בעין זיתים;/4 2) להקמת בניין ברמת טיומקין - למקרה של התקפה./5 למותר להסביר לך עד כמה כל זה חשוב. אבקשך לתמוך בבקשה זו בכל הכוח.
אני מחבק את כולכם, אותך, את אולגה/6 ואת כל בני ביתך. דרישת שלום לבבית מאניה ומערי.
שלך,
ו' ז'בוטינסקי


הערות:
1 איגרת אל גפשטיין 9.2.1923 , הערה 1. ראה גם כרכים ה-ז, לפי המפתחות. היה חבר אספת הנבחרים של יהודי ארץ ישראל. בתקופה הנידונה עסק באדריכלות.
2 שמואל פאסמאן (איגרת אל דה-שליט 10.11.1926, הערה 2).
3 הקרן שהוקמה לאחר מאורעות תרפ"ט, בעזרת תרומות מכל תפוצות ישראל; נועדה לסייע לשיקומם של נפגעי הפרעות ולהתיישבות בכללה.
4 מתיישבי המושבה עין זיתים, שהוקמה ב1891, גורשו במלחמת העולם הראשונה על ידי הטורקים. היישוב נושב מחדש ב1925, אך נהרס במאורעות תרפ"ט. חברי פלוגת
ראש פינה של בית"ר התכוננו ליישב את המקום מחדש.
5 קבוצה של בית"רים, חברי קבוצת 'התיישבות חקלאית', עלו בתחילת 1932 על הקרקע בעמק חפר על יד נתניה, כדי להקים את היישוב רמת טיומקין. ב29 במאי 1932, שבוע לאחר חפירת הבאר הראשונה, הותקפו המתיישבים על ידי ערביי הסביבה, שביקשו להשתלט על אדמתם. רק בשנת 1933 נתאפשר למתיישבים לעבד את הקרקע.
6 רעייתו של שלמה גפשטיין.