אל מנחם פינקלמן,/1 תל אביב
פאריס, 26 במאי 1932 עברית
אדוני וידידי היקר,
לא שכחתיך ולא אשכח לעולם. מה שלא עניתי על ברכתך לפני שנתים - עליך לסלוח: תו"מ/2 אחרי יום הולדתי (למחרת היום ההוא) יצאתי לאותה השורה המפורסמת של הרצאות בפולניה, ליטא וכו', אשר בה הרְאֵתי גבורה או שגעון לקרוא 65 הרצאות במשך ח דשַים; שבתי הביתה שבור ורצוץ, וכחודש לא נגעתי בעט חוץ מלכתיבת מאמרים באידיש שהם לחמי. צריך לסלוח. חיַי חיי-פרך הם. עוד בימי נעורי, לפעמים קרובות, ראיתי את עצמי מוכרח לחתום את מכתבי: ??? ????? ??, ??????? ?? ??????, ?? ???????/3
בדבר ה'אתרוג':/4 בשמחה רבה אעזור, אבל אתה צריך ליעצני באיזו צורה לעשות את זאת. 'ככה', בלי הזדמנות חיצונית, לכתוב מאמר על אתרוגי א"י אין זה מתאים למנהיג [...]/5 וגם לא ישפיע. נחוצה הזדמנות או לכל הפחות '????????'./6 לו, למשל, הופיע כרוז בדבר האתרוגים; או עוד יותר טוב, לו שלחתם לי מכתב, מעין 'הרצאה', ובו מספרים: כמות הדונמים של נטיעות האתרוגים, כמות הפועלים העברים, ערך התיבות למשלוח, סכויים להתפתחות, כמות (בקֵרוב) של הכסף שמוציאים יהודי הגולה על אתרוגי חו"ל בשנה, וכדומה. אם כך תעשו, אוכל לעַבד את הח מר הזה בצורת מאמר.
דרישת שלום לבבית לך ולגברת פינקלמן ולכל ידידינו.
מוקירך,
ז' ז'בוטינסקי
??????? /7…
הערות:
1
איגרות אל פינקלמן 30.11.1923 ו- 17.4.1925 . מוותיקי הציונים בלאטוויה. לאחר עלייתו לארץ ישראל היה פעיל בחברת 'אתרוג', איגוד מגדלי אתרוגים עברים בארץ ישראל. האיגוד פעל להפצת השימוש באתרוגי ארץ ישראל בקרב יהודי הגולה. פינקלמן הרצה בנושא זה בוועידת תוצרת הארץ, שהתקיימה בתחילת 'יריד המזרח' (7 באפריל - 8 במאי 1932).
2 תכף ומיד.
3 רוסית: שלך, זה שאיננו כותב אך זוכר.
4 חברת 'אתרוג'.
5 מילה משובשת.
6 רוסית: תואנה.
7 זה ש... (איננו כותב אך זוכר).