אל מרים כַהַן, וארשה
פאריס, 6 באפריל 1932 רוסית
מארוסיה, מי העז להעליב אותך? דמי בנפשך שכבר הרגתי אותו, ואל תוסיפי להרהר בו.
התפלאתי שאינך כותבת. משמח אותי דבר אחד: שאת נהנית מן החיים וש'האלים יורדים מפסגותיהם'. לאמיתו של דבר, קל לי יותר לחיות כאשר כולם על הרצפה או בתעלות.
אצלי אין כל חדש, אני רק מתחיל להתעייף מכל עבודה מיותרת. בווינה,/1 ואולי עוד לפני כן, אני מתכוון להגיש למפלגה אולטימטום, פשוט נמאס לי לבזבז את זמני על דברים פעוטים.
אני שמח שהדוקטור נסע לארץ ישראל בזמן כה מתוח./2 אני גם שמח שלא נסעתי. נמאס לי להתנועע בדרכים. אגב, בשבוע שעבר שוטטתי שלושה ימים בפרובינציה - להיפטר מצרות אֶנו ש./3
ספרים? מזמן לא ראיתי ספר. איפה...
אני משתוקק להביא לווינה את אניה מארקובנה,/4 אבל זה עדיין שמור בסוד, וספק אם הדבר יעלה בידי.
אל תתעצבי מארוסיה, חבקי את אמא ואת ארי,/5 ואם זה אפשרי, גם אותי.
שלך, ו' ז'
הערות:
1 בוועידה העולמית החמישית של ברית הצה"ר, העתידה להתקיים בווינה.
2 ד"ר יעקב כהן נסע לארץ ישראל, כדי להשתתף בוועידת הצה"ר הארץ-ישראלית. ז'בוטינסקי רומז למתח בין המתונים לבין הרדיקלים (האקטיביסטים והמקסימליסטים) בקרב התנועה בארץ ישראל.
3 במקור ביידיש בכתב לטיני: potur weren fun laitische zoress
4 את רעייתו יוענה.
5 אריאל - בנם של מרים ויעקב כהן.