אל מאיר גרוסמן, לונדון
פאריס, 22 במארס 1932 רוסית
מאיר איליץ' היקר,
1. אני שולח לך תשובות שקיבלתי ל'מכתבי הקבצנות'./1 (אינני עונה - אין טעם). אני מצרף המחאה על סך 2 לירות שטרלינג. ד"ר סגל/2 שאל אותי למי להשיב, עניתי לו - ללונדון./3
2. אני מצרף מכתב מקרן קיימת לישראל, וכך אשיב להם (תשובה חלקית): הדירקטוריון שלנו/4 הוא בלונדון, ואולם אני מתרשם שכל עוד אין הסכם יציב, יקשה עלינו להסדיר את הפעילות במקומות השונים ברוח 'ההידברות' שעדיין אינה קיימת. ייתכן שאוסיף: בייחוד בשעה שהכול כועסים עליכם.
3. היום ביקר אצלי ניידיץ'./5 הוא סבור שדרושה מהפכה במושב הוועד הפועל הציוני - יש לבחור הנהלה חדשה בלעדי וייצמן, ואם יהיה צורך - גם בלעדי השמאל. ייתכן שגם בראנדייס/6 יצרף את שמו ויהיה פעיל בפעילות מדינית וכלכלית בוואשינגטון. כמו כן אמר, שיש לחסל את הסוכנות היהודית בצורה כלשהי; יש להכין תכנית כלכלית בשיתוף עם בנקים והמעמד הבינוני; יש להפסיק את פעילותה של קרן היסוד (למימון החינוך יש להקים קרן מיוחדת); יש להגיע להסדר החובות על ידי דחיית התשלומים לעשר שנים (הוא משוכנע שהדבר אפשרי). הוא הוסיף, כי לשם כך צריכים להזמין את גרוסמן ולשוחח יחד עמו. עניתי לו שאני מתייחס באהדה לתכנית, אף על פי שאינני מאמין באפשרות להוציאה אל הפועל. לו ההסתדרות הציונית היתה מגלה יכולת לבצע רפורמה יסודית ואמיתית בשורותיה, הייתי משנה את יחסי אליה. אבל אם הוא מתכוון ברצינות, עליו לבצע את 'הקונספירציה' עוד לפני כינוסו של הוועד הפועל הציוני. עליו להכין תכנית, רשימת המשתתפים, לקיים שיחות ולהיוועד עם 'הקושרים', אחרת שוב יתפצל הוועד הפועל הציוני לפי מפלגות. הוא השיב שעכשיו קשה לו מאוד... מכל מקום, הוא יכתוב לך שתבוא. אני מוסר לך כל זאת למען הכרוניקה.
4. לא נסעתי לתוניסיה מכיון שלא קיבלתי את האשרה במועד. בינתיים עיתון ערבי (בשפה הצרפתית) הקים צעקה גדולה שהפחידה את היהודים, ואפילו את אנשינו./7 דומני שהמון ערבי הגיע לנמל כדי להרביץ לי, ושוטרים רבים באו כדי להגן עליי. באותו זמן ישבתי במשרדי ראזסווייט ועסקתי בבירור הסכסוך בין ז'ניה/8 לבין מאירוביץ./9
אני מחבק אותך.
שלך, ו' ז'
הערות:
1 במקור באנגלית: 'begging letters'. ראה איגרת אל קארפי 14.3.1932 .
2 יעקב ז'אק סגל (איגרת אל ברלין ב' 3.11.1919 , הערה 2). חבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בצרפת. החל בספטמבר 1933 כיהן כחבר הוועד הפועל של ברית הצה"ר.
3 ללשכת הוועד הפועל בלונדון.
4 של קרן 'תל-חי'.
5 יצחק אשר ניידיץ' (איגרת אל צ'לנוב 20.3.1914 , הערה 3). חבר הוועד הפועל הציוני. נמנה עם המייסדים של קרן היסוד.
6 לואיס דמביץ בראנדייס (איגרת אל המשרד הציוני המרכזי, ברלין (מצ"מ) 4.9.1914 , הערה 24).
7 בשל ההסתה נגד ז'בוטינסקי, שניהל העיתון הערבי La Voix du Tunisien, סירב הנציב העליון הצרפתי לאשר את כניסתו לתוניסיה (Le Reveil Juif,18.3.1932; 3.6.1932).
8 פקידה בלשכת הצה"ר בפאריס.
9 שלמה מאירוביץ - Meyerowitz, לימים מוריאל (ריגה 1904^ ?); מראשי ברית הצה"ר בצרפת. עלה לארץ ישראל בדצמבר 1924, לאחר מאסר בכלא סובייטי בגין פעילות ציונית. עבד כפועל חקלאי בנס ציונה ונמנה עם מייסדי הסתדרות הציונים העמלנים
(איגרת אל מרכז הצה"ר בא"י 19.10.1927 , הערה 22). ב1928 יצא לפאריס להשלמת לימודיו האקדמיים - משפטים ומדעי המדינה. חבר מערכת ראזסווייט.
ב1933 חזר לארץ ישראל. בספטמבר 1933 נתמנה לחבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בארץ ישראל ולמזכירו הראשי. ממייסדי הסתדרות העובדים הלאומית (1934). בשנים 1936^1937 היה מנהל קרן 'תל-חי' ונמנה עם מייסדי מכון ז'בוטינסקי בישראל. החל בשנות ה40 עבד בהתאחדות בעלי התעשייה. לאחר קום המדינה כיהן במשך שנים רבות כקונסול כבוד של ליבריה בישראל.