אל הוועד הפועל של ברית הצה"ר, לונדון
פאריס, 25 בפברואר 1932 אנגלית
אדונים נכבדים,
1. מחר אשלח למר מחובר תכנית מפורטת פחות או יותר של 'הספר השחור'./1 כפי שהודעתי לכם, כבר כתבתי לארץ ישראל וביקשתי מעט מידע. כמו כן יש לי כאן אוספים מלאים של שני יומונים ארץ-ישראליים של שלוש או ארבע השנים האחרונות. אני מקווה שאמצא בספריות כאן אוסף של הג'ואיש כרוניקל מתחילתו. ואולם כדי לעבור על כל החומר הזה אזדקק למעט עזרה. אני משער שיהיה עליי לשלם למישהו כ500 פראנקים לחודש. התוכלו לעמוד בזה? אם לאו, אני מציע לדחות את תכנית לשכת העיתונות/2 ולהשתמש בכסף להכנת 'הספר השחור'. אנא, תשקלו את העניין מיד והודיעו לי את החלטתכם. אם הַצָעתי מתקבלת, אושיב את האיש שלי מיד לעבוד.
2. יהיה בהחלט צורך להוציא לפחות 500 פראנקים נוספים בארץ ישראל. ויינשטיין,/3 או מישהו אחר, יוכל לספק הרבה חומר בעל חשיבות רבה, אך אי אפשר לעשות זאת ללא תשלום. אני נוטל את הסיכון לכתוב כבר עכשיו אל יֶבזרו ב ולהזכיר את התשלום.
3. אני מחזיר את מכתבו של מר ריכטר./4 אני מייעץ נמרצות לא לבזבז את נסיעתי
לאמריקה על תעמולה בלבד - חזרה על דרום אפריקה./5 אני משוכנע שאם אצא לשם אחרי הכנות מסוימות של מישהו אחר (גם אם המשבר/6 יישאר בעינו כמו עכשיו), אאסוף עשרת אלפים או עשרים אלף לירות שטרלינג או יותר. אבל עכשיו לא יהיה כלום, ואי אפשר יהיה לחזור על נסיעה לאמריקה בטרם תחלופנה שנים אחדות.
המצב עשוי להשתנות אם הפטיציה שלנו תצליח במשך חודשי האביב, ואם נחליט לנסות להשמיע מחאה מיוחדת בקשר לאוטאווה. ייתכן שאז יהיה כדאי לנו להקדיש כספי הכנסות לתעמולה: מסע בזק לחמש או לשבע ערים בארצות הברית ולכל המרכזים היהודיים בקנדה. אבל גם דבר זה אינו יכול להתבצע ב1,000 דולר. לא יהיה די זמן (מלבד אי-הנעימויות) להמתין עד שידידינו יאספו את היתרה. מן הראוי שהנסיעה תהיה ביקור בָּזָק. אני סבור שהיא תעלה 5,000 דולר. שִפטו-נא בעצמכם אם נוכל להוציא את הדבר אל הפועל.
4. הודעתו של שכטמן/77 איננה רעה כל כך כפי שחששתי. מכל מקום, עליי לעשות רושם טוב. כתבתי 'יומן' פייסני ומתפלסף, שיתפרסם בגיליון הבא של ראזסווייט./8 אגב, לר'/9 יש סיכוי לחיים חדשים;/10 הוא יהיה מעין 'סוכנות ידיעות יהודית' עם שתי לשכות. לשכת המערכת הוותיקה תנהל באופן אוטונומי את המדור הציוני, ולשכה מעורבת, סליוזברג/11 ואנוכי, תופקד על המדורים בנוסח הווסחוד./12 כמובן, אם הם/13 ישיגו את הכסף לכיסוי הגירעונות.

שלכם, ו' ז'
נ"ב: אתמול קיבלתי מכתב מקארפּי/14 משרד החוץ הודיע להם עכשיו שאין כל התנגדות להרצאות שלי. קארפּי עומד על כך שאסע לשם להרצות, כדי להציל את כבוד הרביזיוניזם. הוא גם מסייע לקיים את הראיונות עם קיסרים ועם משיחים נוצרים./15 אין לי עמדה מלבד שאט נפש ממתן הרצאות. מה אתם מייעצים?
הערות:
1 איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 25.4.1931 , הערה 1. ה'ספר השחור' על עוולות ממשלת בריטניה בארץ ישראל נועד להימסר לוועדת המנדטים שליד חבר הלאומים ולוועידה האימפריאלית באוטאווה (איגרת אל גרוסמן 18.1.1932 , הערה 14).
2 על הקמתה הוחלט בישיבת הוועד הפועל של ברית הצה"ר, שנתקיימה בימים 6^7 בפברואר 1932 (מ"ז, ג5/1/2).




3 ברוך ויינשטיין (איגרת אל מרכז הצה"ר בא"י 12.6.1928 , הערה 2). באותה עת היה חבר הוועד המרכזי של הצה"ר בארץ ישראל. בוועידת הצה"ר הארץ ישראלית, שנתקיימה ב23 - 24 באפריל 1932, נבחר למועצת ברית הצה"ר הארץ-ישראלית ונמנה עם הפעילים הבולטים של זרם
'המתונים'. היה חבר אספת הנבחרים השלישית ובשנים 1931 - 1933 היה חבר הוועד הפועל הציוני. בוועידה העולמית החמישית של הצה"ר הוא נתמנה למקשר בין הוועד הפועל של ברית הצה"ר לבין מרכז הצה"ר בארץ ישראל, על כן עבר ללונדון (ראה גם איגרת אל ויינשטיין 20.9.1932 ).
4 פריץ ריכטר (Fritz Richter) מזכיר כללי של ברית הצה"ר באוסטריה. מזכיר לשכת המסחר אוסטריה-ארץ ישראל, שהוקמה ב1932 ביזמת ברית הצה"ר. המכתב המוזכר לא נמצא.
5 כפי שקרה במסעו לדרום אפריקה ב1930 (כרך ז, איגרות ז'בוטינסקי, מבוא, עמ' י"ד).
6 המשבר הכלכלי.
7
בהודעה שפרסם יוסף שכטמן (איגרת אל ז'בוטינסקי ח' ו- ת' 27.12.1919 , הערה 5) בראזסווייט, בגיליון 21 בפברואר, הוא קרא להנהגת הצה"ר לפתוח במאבק מדיני נגד מדיניותה של ממשלת בריטניה בשאלת ארץ ישראל, ולפעול למען אלטרנטיבה לבריטניה כבעלת המנדט.
8 הכוונה כנראה למאמר 'הקנטונים', שבו התפלמס עם הנהלת ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית בנושא הקנטונים (ראה איגרת אל גרוסמן 9.3.1932 , הערה 7), אך לא תקף את אנגליה (ראזסווייט, 28 בפברואר 1932).
9 לראזסווייט.
10 ב11 בפברואר 1932 הוקמה בפאריס אגודת ידידי ראזסווייט, שעם חבריה נמנו בין השאר גריגורי
וישניאק, יצחק ניידיץ', הנריך סליוזברג. אגודת הידידים קיבלה על עצמה את המשימה לגייס כסף, כדי לאפשר המשך הוצאתו לאור של השבועון.
11 הנריך סליו זברג (איגרת אל הוועד המכין של האוניברסיטה, ברלין (הווה"מ) , הערה 1). מראשי קהילת המהגרים היהודים מרוסיה בפאריס. בשנות ה30 גילה אהדה לציונות והיה מקורב לז'בוטינסקי.
12 איגרת אל אוסישקין 16.4.1906 , הערה 12.
13 אגודת ידידי ראזסווייט.
14
המכתב לא נמצא.
15 עם אנשי שלטון באיטליה הרואים את עצמם נעלים על כולם.