אל הוועד הפועל של ברית הצה"ר, לונדון
פאריס, 28 בינואר 1932 אנגלית
אדונים נכבדים,
בנוגע לבולטין הפרלמנטרי:/1 אינני סבור שמישהו קורא קטעים ארוכים מתוך נאומים. עד כמה שזה נוגע לנאום שלי, אין צורך לחזור ולצטט מתוכו קטע קצר. אולם אני דורש בתוקף שנעשה דבר אחר. המטרה העיקרית עכשיו היא לשכנע חברי פרלמנט, שרגשות אנטי-אנגליים אינם רק נחלת 'הקיצוניים', אלא מתפשטים גם בקרב החוגים המתונים ביותר. האם קיבלתם די גזירי עיתונים כדי להכין לקט מדבריהם של אידר, שטיין,/2 ניו פלשתיין,/3 יידישֵה רונדשאו,/4 דבר,/5
הארץ,/6 היינט, יודסה ואכטר/7 וכו' וכו'? לכל אחד מן האנשים ובכל העיתונים הללו היו לאחרונה התבטאויות שכמעט קוראות להיפרדות מאנגליה. יש לפרסם את הדברים הללו - 3^5 שורות מכל מקור - ובראשם רשימה קצרה בת 5 שורות ברוח הדברים האלה: אי אלו אידיוטים מנסים להמעיט בערכם של רגשי הכעס - הביטו על זה! כדאי יהיה (אם גזירי העיתונים אינם בידכם - לי אין) לדחות את פרסום הבולטין עד שהחברים בברלין, בתל אביב וכו' ישלחו לכם את החומר.
2. אעשה כל אשר לאל ידי כדי לתקן את הנוסח העברי/8 מוקדם ככל האפשר. ידַיי מלאות עבודה. ואולם אם המליאה,/9 שאתמול הצעתי לכנסה,/10 אכן תתכנס, מוטב יהיה לדחות את פרסום גילוי הדעת עד אחרי התכנסותה - אולי יהיה צורך בשינוי גילוי הדעת או בהוספת שורות אחדות.
3. אני מצרף מכתב קצר של יבזרוב ברוסית./11 אינני זוכר בדיוק מה הוחלט בסופו של דבר בעניין ועדת הבחירות הפריטטית./12 אשר לפרישה מכנסת ישראל,/13 עניין זה אינו בסמכותה של ועידה מקומית, אלא נתון להחלטתו של הוועד הפועל בלבד, כפי שהבהרתי בכמה מאמרים בראזסווייט, לרבות ב'גט'./14 כמובן, זכותה של הוועידה המקומית לדון בנושא ולציין את דעתה בפרוטוקול, ואולם ההחלטה חייבת להישאר בידינו.
עניין שונה לחלוטין הוא ההשתתפות ב'אספת הנבחרים',/15 שממנה יצאו לפני שנה על פי החלטה של שני 'הפלגים'/16 או שלושת
'הפלגים'/17 או עשרים 'הפלגים'. סבורני שעל הנציגים הרביזיוניסטים להחליט בעצמם מה יעשו עכשיו - ישתתפו או לאו. הוועד הפועל אך בקושי יוכל להתערב בעניין כזה. דעתי האישית היא - ואני אודיע להם על כך, שכן אני נמנה עם הנציגים הללו/18 - שהכול תלוי בקיומו של הסדר כלשהו עם הקבוצות הקטנות יותר. אם לאו, מה הטעם לשבת שם כמיעוט גדול חסר אונים ולתמוך בנוכחותם בתכתיבים
אוטוקראטיים של השמאל?
4. איטליה: הם/19 שאלו אותי אם אני רוצה שהוועידה/20 תתקיים ב7 בפברואר, כפי שהוחלט, או שתידחה ותיערך במקביל לראיונות הצפויים./21 כתבתי להם שלא ידחו את הראיונות ונניח לעניין להסתדר מאליו. אני סמוך ובטוח שלא יהיו שום 'ראיונות' בעת שאיטליה מַתְנָה אהבים עם אנגליה בצורה גלויה כל כך. אולם אני חוזר ואומר, אינני מבין מדוע אתם חוששים מראיונות עם אישים רשמיים, אם אפשר יהיה לקיימם. להפך, ככל שאני מרבה לחשוב על כך, אני סבור שעליי להתנגד ביתר שאת לדעה המבססת חשש כזה. איננו צריכים לומר כי ההיפרדות מאנגליה מובנת מאליה. ואולם עלינו להפגין בדחיפות שיש לנו קשרים, וככל שהגורמים שעמם יש לנו קשרים הם בעלי השפעה גדולה יותר, כן ייטב. נוסף על כך, על נסיעתי לאיטליה הוחלט בלונדון./22 אתם יודעים עד כמה נרתעתי ממנה, ואולם הנימוק ששיכנע אותי היה דווקא חשיבותה של הפגנה על אדמת איטליה. כאשר ידידינו האיטלקים רמזו לאחר מכן שקיימת אפשרות לקיום ראיונות, נראה הדבר בעיניי כדרך טובה להפגנה. לפיכך השבתי להם: 'בסדר גמור'. לא הייתי רוצה לסגת בשעה זו ללא סיבה ברורה. ואולם העניין כולו הוא תאורטי גרידא.
שלכם, ו' ז'
הערות:

1 איגרת אל גרוסמן 16.7.1930 , הערה 7.
2 ליאונרד ז'אק שטיין (איגרת אל
וייצמן 7.10.1918 , הערה 5). באותה תקופה היה יועץ משפטי של כבוד של הסוכנות היהודית. בוועידת הפדרציה הציונית באנגליה (19 בינואר 1932) התוודה, שבעבר סבר כי שיתוף פעולה עם אנגליה הכרחי. ואולם עתה, לנוכח התנהגותה של ממשלת בריטניה, אין הוא יכול עוד לדגול בעמדה זו (J?dische Rundschau, 15.1.1932).












3 The New Palestine - שבועון. ביטאון הסתדרות ציוני אמריקה.
4 J?dische Rundschau (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 17.2.1927 , הערה 6).
5 איגרת אל גרוסמן 22.10.1928 , הערה 6.
6 איגרת אל וייצמן ח' 12.11.1918 , הערה 11.
7 De Joodsche Wachter (איגרת אל יודשה ואכטר 16.4.1916 , הערה 1).
8 של גילוי הדעת המדיני (איגרת אל גרוסמן 18.1.1932 , הערה 13).
9 מליאת הוועד הפועל של ברית הצה"ר.
10 איגרת אל גרוסמן 27.1. 1932 .
11 המכתב לא נמצא.
12 במקור בגרמנית: Parit?tische Wahlkommission; בישיבת הוועד הפועל בקאלה (18^29 בספטמבר 1931) הוחלט, כי לקראת הבחירות לוועידת הצה"ר בארץ ישראל
תוקם ועדת בחירות פריטטית של שתי הקבוצות - הרדיקלים והמתונים. לדעת חברי הוועד הפועל עשוי הדבר להביא לשיתוף פעולה ביניהן (פרוטוקול ישיבת קאלה, מ"ז, ג5/1/2).
13 הארגון הכולל של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
14 במאמרו 'גט', שראה אור בראזסווייט (8 בנובמבר 1931), ז'בוטינסקי דן בשאלת פרישתם של חברי ברית הצה"ר מ'כנסת ישראל'. תרגום עברי: זאב ז'בוטינסקי, הרוויזיוניזם הציוני במאבקיו, בעריכת יוסף נדבה, עמ' 274^277.
15 המוסד הנבחר של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
16 קבוצת הרדיקלים וקבוצת המתונים בברית הצה"ר בארץ ישראל (ראה איגרות אל שונים מ- 5.12.1930 עד- 7.12.1930
ולפי המפתח: ארץ ישראל, ברית הצה"ר). על היציאה מ'אספת הנבחרים' בשנת 1931 ראה כרך ז, איגרת אל ליכטהיים 20.3.1931 , הערה 5.
17 שתי הקבוצות הרדיקליות (המקסימליסטים והאקטיביסטים) והמתונים.
18 ז'בוטינסקי היה חבר 'אספת הנבחרים' השלישית, שנבחרה ב5 בינואר 1931.
19 ראשי ברית הצה"ר באיטליה.
20 הוועידה הראשונה של ברית הצה"ר באיטליה.
21 עם אנשי הממשל ברומא.
22 בישיבת הוועד הפועל שהתקיימה בלונדון ב14 בינואר 1932 (מ"ז, ג5/1/2).