אל מאיר גרוסמן, לונדון
פאריס, 26 בינואר 1932 רוסית
מאיר איליץ' היקר,
1. את המעבר לארץ ישראל שקול-נא ידידי עשרת מונים. כל הנימוקים 'בעד' ברורים ואין צורך לדון בהם. אין נימוקים 'נגד', אבל יש אי-בהירות רבה:

א) בתקופה זו אסור לך ולוו' ד'/1 להחליף מקום מגורים בהימור להצלחה - לא בגילך מדובר, אלא בגיל הילדים. דווקא עכשיו הם זקוקים למאה דברים, שבלעדיהם תינוקות או נערים אינם יכולים להסתדר.
ב) תוכל לתלות תקוות במשכורת מעיתון רק אם לפני המעבר תצבור סכום כסף במזומן, וחלק ממנו תפריש בקפידה לתקופה של שנה וחצי עד שנתיים, מפני שלפני מועד זה לא תהיה לך הכנסה.
ג) קשה לצפות עכשיו למשרה ב'יהודה'/2 או בבנק, שגם היתה מונעת עבודה בעיתון או עיסוק בפוליטיקה. אחרי הניסיון אתי, לא תסכים 'יהודה' שחבר חשוב בצוותה יריב עם השלטונות. והזמן? והצורך לנסוע לחיפה בענייני עבודה, בעוד שבענייני העיתון או המפלגה יש צורך לנסוע לתל אביב? וכו'.
אני רואה במעורפל תכנית מעשית אחת. יבזרוב/3 וקבוצתו/4 בטוחים שדאר היום/5 נשמט מידינו רק באשמתו של וייזל,/6 וכי וייט/7 ובן-אב"י/8 היו מוכנים להאריך את החוזה. אינני יודע אם זו האמת או לא, אבל אני מניח (זו תחושה ולא מידע - לא שמעתי על כך דבר/9) שבן-אב"י רוצה שוב לנסוע, ווייט שוב אינו מרוצה ממנו וכו'. על פי ההסכם הישן שלנו התחייב וייט לשלם לנו 175 לירות שטרלינג לחודש לצורכי המערכת, והיתר אינו מענייננו. אמנם יכולנו לזכות בעוד אי אלו הטבות בשביל המערכת, לו ההכנסות מהמנויים או מהפרסומות היו מעבר לסכום המֵרבי - אך אלה חלומות./10 היום התנאים גרועים יותר, אך בכל זאת... אולי ננסה להעלות את הדבר הזה? אם אתה מסכים, אכתוב על כך ליבזרוב. אני בטוח שבעל בית טוב כמוך יוכל לנהל את העיתון בהוצאה של 100 לירות שטרלינג לחודש, מלבד משכורתו. (וזאת בשני תנאים: 1) עליו לשלוט בשפה במידה כזאת, שיוכל לקרוא הכול בעצמו ובמהירות - גם את כתבי היד וגם את העיתון. 2) עליו לעבוד בעצמו בעיתון, לפחות ארבע שעות בכל ערב).
2 . המכתב לז' י'/11 הוא בסדר גמור. משום מה הוא שוב התפרץ, לפעמים אני עצמי מתאווה לנוח; אבל כמובן שהתפטרויות אינן רצויות לנו עכשיו. מלבד זה, 'שימוּן תמידי'/12 הוא מנהג טוב.
3. הופקין (פרוטוקולים, עמ' 3):/13 כאשר תהיה אצלו, אל תשכח שהבעתי תקווה שיעבוד אתנו באופן קבוע./14 לא דיברתי כמובן על משכורת, אבל הוא יכול היה להתרשם שהדבר אינו בלתי אפשרי (אני יודע כמובן שלעת עתה העניין אכן בלתי אפשרי, אבל רציתי שיחשוב שהדבר 'כן' אפשרי). דוּבר שיקבל על עצמו לקבץ את כל התומכים במדיניות פרו-ציונית נמרצת. את הפעולה הזאת אמור היה לבצע ודג'ווד על פי תכניתנו בדבר ליגת הדומיניון השביעי./15 הוא הסכים, ובעת שנפרדנו סיכמנו שתיפגש אתו אחרי וארשה. לפני שבוע שלחתי לו את המכתב ששלחתי לטיימס,/16 אך הוא לא השיב.
4. ודג'ווד השיב: 'ז'בו היקר, אל תהיה מודאג בעניין הזה. דווח שהנאום היה מועיל ביותר, ואידר נהג בטיפשות כשפרסם הסתייגות./17 היה עליו להשתמש בו כפי שאעשה זאת אני'/18
5. איגוד נפרד:/19
א. הצעתך בעניין השמות טובה - 'ברית עולמית או איגוד עולמי של הצה"ר'/20 (אבל אצל ליכטהיים/21 בסעיף 1 זה לא כך*)
ו'איגוד נפרד של הרביזיוניסטים'./22
ב. סעיף 3: האם חבר האיגוד הנפרד חייב להיות חבר בברית?
ג. סעיף 7: ההתחייבויות הכלליות - האין זה עדיף להיות כאן קצת יותר זהיר? ליכטהיים עצמו תומך באי תשלום לקרן היסוד, וייתכנו עוד עשרות מקרים. האם לא נבון יותר לעבור על כך בשתיקה בתקנון שלנו? האם סעיף כזה הכרחי?
ד. סעיף 9: אינני ממליץ כלל למנות הנהלה לסיעה/23 (הנהלת סיעה גם בתום
ישיבות הוועד הפועל הציוני והקונגרס) בנפרד מהוועד הפועל שלנו. אחד היתרונות של קאלה הוא שלא הוקמו שני מוסדות,/24 אלא פשוט דובר על 'חברי הוועד הפועל של ברית הצה"ר השוקלים את השקל'. כל חבר הוועד הפועל הנמנה עם ראשי האיגוד הנפרד יביא בחשבון את שני התפקידים וישמור על איזון. אם לא ינהגו כך, תהיה יריבות, חפיפה וכו'. ייתכן כמובן שבתקנון של האיגוד הנפרד לא יהיה נוח להזכיר את הוועד הפועל של ברית הצה"ר, ואז יהיה צורך למצוא הסדר אחר (אבקשך להעריך את תשומת הלב המעמיקה שאני מקדיש לחוקה של מעצמה ידידותית מעיר אחרת! אבל למען השקט הנפשי, הכנס בכל זאת פרטים אלה לפרוטוקולים כפרק נפרד, שאם לא כן אמות מהתקף לב אם שוב 'יזהירו אותי' שאי-ההבחנה בין שוקלי השקל לבין מתנגדיו נוגדת את רוח קאלה וכו').
6. הוועידה ביולי/25 - נפלא. אבל מדוע לא בווארשה? את החשק לכך עורר בי הטיימס. לו היינו אומרים כל זאת/26 בברלין או בווינה ובייחוד בקרלסבאד,
אף אחד לא היה נותן דעתו לכך. אצל הזרים הללו קיים מין פחד שווא מגטו ענק ואותנטי. שקול זאת. את בעיית הנציגים מליטא אפשר אולי להסדיר בדרך כלשהי./27
7. אני מסכים שאספות מחאה אינן דרושות כעת: מוטב לדחותן עד אוטאווה, ואז להציף אותה במברקים על אודותן;
אבל אז יהיה צורך לעשות זאת כמו הגרמנים:/28 מאות בכל עיירה קטנה. טוב היה לו באותה עת היינו מקיימים את הוועידה שלנו.
8. שטריקר:/29 (אני כותב בגרמנית, במקרה שתרצה לשלוח לו העתק):/30 אמנם לא אמרנו שאנגליה 'אינה יכולה', אך מבחינה טקטית אם נחליט באחד הימים להשמיע את הסיסמה 'היפרדות מאנגליה' - אתמוך בהחלטה שהנימוק הרשמי שלנו יהיה שהיא 'אינה יכולה'. בשום פנים ואופן לא נ אמר ש'אינה רוצה'. כאשר אומרים 'אינה רוצה', ההיגיון מחייב להמשיך להיאבק, לשכנע, לפנות אל המצפון וכו' - העניין ידוע; שכן לא מדובר במדיניות הקשורה בדרישה הנמשכת לאורך זמן, אי אפשר לדבר על 'רצונה' של אומה שלמה כעל דבר קבוע לנצח. ואולם אם אומרים: 'הגענו למסקנה שאנגליה אינה מסוגלת עוד (אין זה משנה בשל אלו סיבות) לפרוע את חובה ועל כן אנו אומרים לה 'שלום', מצבנו יהיה טוב לאין ערוך. אל לנו לגדף או להאשים; אנו יכולים אפילו לדבר בצורה אוהדת - 'אנגליה המסכנה, אולי היא רוצה, אך אין היא יכולה...'. לדבר הזה תהיה השפעה יעילה יותר על כל הגורמים האימפריאליסטים באנגליה.
אני מחבק אותך. דרישת שלום לבני ביתך.
שלך, ו' ז'
נ"ב: מאָרגען זשורנאל/31 קיצץ מ40 דולר ל30 דולר,/32 והיינט/33 - מ25 ל17.5.
*זה עתה הבחנתי שכתבת לו על כך.
הערות:
1 ולווארווארה דוידובנה, רעייתו של מאיר גרוסמן.
2 חברת הביטוח 'יהודה' (איגרת אל גרוסמן 10.7.1928 , הערה 16).
3 אלכסנדר יבזרוב (איגרת אל ז'בוטינסקי ח' ו- ת' 7.9.1925 , הערה 6).
4 קבוצת המתונים בברית הצה"ר בארץ ישראל (איגרת אל בן-חורין 17.9.1931 , הערה 3).
5 איגרת אל ברלין ב' 22.11.1919 , הערה 10. ראה גם איגרת אל גרוסמן 28.11.1928 .
6 זאב וולפגאנג פון וייזל (איגרת אל קרן היסוד 14.10.1921 , הערה 6; ראה גם כרכים ד^ז, לפי המפתחות). בספטמבר 1931 פרש מתפקידיו בארץ ישראל ונסע לווינה, שם עסק בפעילות הסברה מטעם הצה"ר באירופה המרכזית והמזרחית. בנוגע לטענת יבזרוב וקבוצתו נגד פון וייזל, ראה איגרות אל רוזוב 16.10.1930 ו- אל פון וייזל ו' 26.12.1930
ו- 23.1.1931 .
7 זלמן וייט (איגרת אל גרוסמן 14.11.1928 , הערה 10). המו"ל של דאר היום.
8 איתמר בן-אב"י ( איגרת אל ברלין ב' 22.11.1919 , הערה 9). באותה תקופה היה עורך דאר היום.
9 במקור באנגלית:- haven't heard anything
it's a hunch, not knowledge
10 במקור בעברית בכתב קירילי.
11 לזינובי יונוביץ' טיומקין.
12 במקור בצרפתית: toujours pommade
13 בישיבת הוועד הפועל, שהתקיימה
בדצמבר 1931, הוחלט להביא בחשבון את הצעתו של ז'בוטינסקי בדבר העסקתו של דניאל הופקין בארגון תומכי רעיונות הצה"ר באנגליה (פרוטוקול ישיבות הוועד הפועל מ9^19 בדצמבר 1931, מ"ז, ג5/1/2, עמ' 3).
14 במקור באנגלית.
15 ליגת הדומיניון השביעי הוקמה על ידי ודג'ווד בשיתוף עם ידידי הציונות בבריטניה. מטרתה היתה לקדם את רעיון הדומיניון השביעי, דהיינו הכללת המדינה היהודית משני עברי הירדן כדומיניון שביעי בחבר העמים הבריטי. את פרטי התכנית העלה ודג'ווד בספרו The Seventh Dominion
16 איגרת אל עורך הטיימס 8.1.1932 .
17 איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 11.1.1932 , הערה 4.
18 הציטוט ממכתבו של ודג'ווד במקורו באנגלית.
19 במקור בגרמנית: Sonderverband. האיגוד הנפרד של שוקלי השקל בקרב חברי הצה"ר. להלן דיון בתקנון המוצע. ראה גם איגרת אל האיגוד הנפרד 6.10.1932
במקור בגרמנית: Weltunion (oder Weltverband) der Z. R.''
21 ריכארד ליכטהיים (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 8.1.1921 , הערה 9). סגן נשיא ברית הצה"ר ויושב ראש הוועד הארצי של ברית הצה"ר בגרמניה (עד ספטמבר 1932). חבר הוועד הפועל הציוני.
22 במקור בגרמנית: Sonderverband der Revisionisten''
23 במקור בגרמנית: Fraktionsvorstand - דהיינו, הנהלה קבועה לאיגוד הנפרד של ברית הצה"ר.
24 הנהלה נפרדת לאיגוד הנפרד של ברית הצה"ר, והנהלה משותפת לחברי הצה"ר השוקלים את השקל ושאינם שוקלים את השקל.
25 הוועידה החמישית של ברית הצה"ר.
26 אשר אמרנו בוועידת ברית הצה"ר בווארשה (איגרת אל עורך הטיימס 8.1.1932 ).
27 היה חשש שנציגים מליטא לא יורשו להשתתף בוועידה המתקיימת בווארשה, בשל המתיחות בין ליטא לבין פולין.
28 בשעה שחיילי צרפת ובלגיה השתלטו על חבל הרוהר (11 בינואר 1923), כדי לאלץ את גרמניה לשלם את פיצויי המלחמה במלואם, פרצה שם שביתה כללית ונערכו הפגנות המוניות עד לסיומה של הפרשה ב26 בספטמבר 1923.
29 רוברט שטריקר (איגרת אל גרוסמן 7.7.1926 , הערה 13). חבר הוועד הפועל של ברית הצה"ר (עד 22 במארס 1933) וחבר הוועד הפועל הציוני. נשיא ברית הצה"ר באוסטריה ועורך
העיתון די נויה ולט.
30 חציו הראשון של המשפט ברוסית וחציו השני באנגלית.
31 איגרת אל ז'בוטינסקי י' 21.2.1926 , הערה 3.
32 בשכר הסופרים לכַּתָבָה.
33 איגרת אל ז'בוטינסקי י' 26.8.1925 , הערה 6.