אל אליהו בן-חורין, תל אביב
פאריס, 24 באוקטובר 1931
רוסית

אדוני וידידי היקר,\1
בטרם אתייחס לעניינים שהעלית במכתביך מה15 וה17 באוקטובר,\2 הרשה לי להעלות בפניך את הקשיים שבהם אני נתון. אפילו אתה - אחד האנשים השקולים והמעמיקים ביותר - מסכם את הסכם קאלה במילים הבאות: 'כדי שיורשה לנו לא לקנות את השקל, לא היה כדאי לטרוח'. אבל אתה מתעלם כביכול מהחלטה אחרת, העיקרית, שנתקבלה בקאלה: ברית הצה"ר לא תהיה עוד חלק מההסתדרות הציונית. אני תמיד ראיתי
את העיקר בכך, שברית הצה"ר תהיה להלכה ולמעשה ארגון עצמאי בעל תכנית ציונית מלאה. בעיניך זה דבר של מה בכך, ואף פחות מזה - אפס, שאפילו לא כדאי להזכיר. ואתה עוד נמנה עם האנשים השקולים. בשל הלכי הרוח האלה העבודה קשה עליי יותר ויותר.
הגרוע מכול, שבעמדת הדוגלים בעצמאות שהתאכזבו מקאלה אינני רואה אפילו שמץ של היגיון. לו לפחות הם היו מתקוממים נגד העובדה שהברית העצמאית עדיין לא קיבלה את השם הצ"ח,\3 הייתי מבין. אולם מלבד השם (אין זה עניין של מה בכך, אני חולם עליו - בעוד שנה או שנתיים) מה עוד הייתם רוצים? לאסור על הרביזיוניסטים הרוצים בכך להשתתף בהסתדרות הציונית? דהיינו, לסלק את גרוסמן, את מחובר, את ליכטהיים את שטריקר, את לייזרוביץ,\4 את טריווש, את יבזרוב ועוד 50 מפעילינו החשובים ביותר, ויחד אתם אלפים רבים של סמלים וטוראים? האם אתם רוצים שנישאר בלונדון ללא אף אחד, ובז'נווה - ללא סוסקין, ובכל זאת נעסוק ב'פעילות מדינית'? האם עלינו לאבד שלושה רבעים מן ההרכב הבוגר של ברית הצה"ר ועדיין לחלום על 'תוצרת הארץ'? בבית"ר עצמה ישנם רבים המצדדים בהשתתפות בהסתדרות הציונית, אולי משום שהבחירות לקונגרס המתקיימות אחת לשנתיים הן מבחינתם הרגע היחיד למאבק המוני שאליו הכול נכספים. שאל את הקנאים ביותר לעצמאותה של ברית הצה"ר שבקרב הארץ-ישראלים את השאלה הבאה: האם הם באמת מתכוונים לדרוש שיאסרו על חברי הברית לרכוש את השקל, דרישה שפירושה ללא ספק לאבד אנשים רבים? אני מסופק אם ישיבו בחיוב. אני על כל פנים לא אסכים לכך. ההחלטה שנתקבלה בקאלה היא הדבר היחיד הרצוי באמת. ברור לי לחלוטין שיהיה עליי לנחם, ואפילו בכתב, את גרוסמן, את רוזוב ואחרים: 'אל תתעצבו, אין זו עדיין הצ"ח'. אבל כמובן שבתוכי אני יודע, כפי שיודע כל בר דעת, שברית הצה"ר העצמאית היא בעצם הצ"ח. וזכותם של חברי הצ"ח לרכוש את השקל כיחידים היתה כלולה במפורש גם בהצעת תקנון הצ"ח; ולפי הלך הרוח השורר עתה הם היו מונים אלפים רבים, כמו עכשיו.
למען השם, איך אפשר לפעול כאשר הידידים הקרובים ביותר אינם מכירים בצעד
הגדול שצעדנו קדימה - הם פשוט מסרבים לראותו?







היוקרה שלי פחתה, אני יודע זאת. בדרכי לקונגרס ידעתי, שבבאזל ייפגע שמי הטוב. היות שאני מעריך שהיוקרה שלי היא חלק מהותי מהרכוש המפלגתי, הדבר מצער אותי מאוד. אם לא אצליח לתקן את המעוות, אכיר בכך שאני נטול כישרון ואעבור לשורת הטוראים. אבל אפילו למען היוקרה אינני יכול לעשות שטויות, למשל לגרש את גרוסמן או את יבזרוב מברית הצה"ר. מעולם לא רציתי בזה. לעת עתה רציתי רק דבר אחד: שברית הצה"ר תהיה עצמאית, ואת זאת השגתי. אם בגלל זה היוקרה פחתה עוד יותר, פירוש הדבר שהעניין אינו תלוי במעשיי, שהרי אפילו אריסטידס\5 הגיע לרגע שהוא נמאס, וכל צעד שלו, ואפילו הנבון ביותר, הרגיז את הכול.
העניינים המפלגתיים בארץ ישראל: אם המרכז\6 יסרב להקים ועדה פריטטית,\7 זה יהיה בלתי צודק. ברעיון של ועדת בחירות פריטטית אין כל הכרה ב'ארגון'.\8 קיים עיקרון פשוט של הגינות: אם במפלגה שבה שני זרמים התעורר החשש שהבחירות התנהלו בצורה בלתי הוגנת, דרושה ועדה פָריטטית, גם אם זרם אחד מורכב ממאות והשני מיחידים. שונה הדבר במוסדות המבצעים, כגון המרכז, כאן הרוב הוא רוב. כל ההיגיון הוא בכך, שלפני הבחירות אין רוב ואין מיעוט, אלא שוויון מוחלט בין כל הזרמים.
אבל אני מרחיק לכת: אם בוועידה יהיה רוב לאחד הזרמים, אפילו 75% ויותר, והמרכז יורכב באופן מכני ולא בהסכמה, לא כדאי לכנס ועידה. בין כה וכה תתפרקו ולא תוכלו לעשות דבר. את המרכז יהיה עליכם להרכיב בהסכמה, ואת אלה שלא יוכלו להתחייב לשמור על יחסי החבֵרוּת יהיה צורך להזיז לשורת הטוראים, ללא רחמים. להרכבת המרכז אין הכרח ב'פָריטט', אבל הכרחי שֵכֶל ישר. אם רוצים אתם לנצל את כושר העבודה של יבזרוב ושל אחרים, עליכם להידבר אתם כיצד לארגן ומה לארגן.
אני מתחנן: נהגו בהיגיון. אתה קובע שקיימים שלושה זרמים: אחימאיר, ויינשל, יבזרוב. זו עובדה קיימת, אי אפשר לשנות את האנשים. מה אתה מציע? א) להרחיק קבוצות שאינן מתאימות? ב) להציע להם לפרוש
לסיעה אחרת? ג) להגיע אתם לפי שעה להסכם בדבר עבודה משותפת? אני מוכן להבין כל אחת משלוש ההצעות; אבל לעולם לא אבין תלונות הדדיות שאינן מלוות באחת משלוש ההצעות. מאיוריזציה\9 פשוטה הרי תוביל ללא ספק למסקנה ב': יהיה 'ארגון'.\10 מגוחך לצפות שאנשים שאפתניים שראשם על הכתפיים, יֵשבו תמיד בשקט לאחר שישתלט עליהם הרוב.
מה אני דורש? הידברות, הידברות, הידברות. אני יודע שהכול יחושו חוסר נוחות.
הייתי רוצה לצפצף על נוחותו של ויינשל ושל יבזרוב, כפי שאני מצפצף על הנוחות שלי. גם לי לא נוח, תעבדו ללא נוחות.
כך גם בקשר לעיתון. לו ויינשטיין היה מתגורר בירושלים, הייתי מקבל בברכה את הצטרפותו למערכת. אבל כאשר הוא בתל אביב, השתתפותו בעריכת עיתון יומי היא פיקציה שלא תצמח ממנה כל טובה. אתה יכול לומר זאת גם לו (ככלל, אבקש להראות את המכתב כולו לכל מי שתרצה, על כל פנים לחברי המרכז). אבל אני מסכים גם לצירוף כזה, אם הוא ייעשה בהסכמה; אבל ללא הסכמה - לא אתן את שמי, ואבקשך להביא זאת בחשבון. את מאמציך לחדש את הופעת העם אני רואה כמעשה גבורה, ובהימנעות מסיוע אני רואה חטא גדול. אבל אני חייב ללחוץ מרחוק, כי אין לי אמצעי אחר - אני רואה שההיגיון אינו זוכה לאהדה. ועכשיו אני לוחץ: או שתוקם מערכת מוסכמת, ולו גם מערכת חסרת היגיון, או שאבקש להסיר את שמי מהעיתון.
אני רוצה לקוות שענייני בית"ר סודרו. ואם לא - אני רוחץ בנקיון כפיי. אם ד"ר פ'\11 אינו שבע רצון מביטול פקודתך,\12 אני מציע לו להגיש תלונה לשופט.\13 אני אתגונן, אבל אין ספק שהשופט יכיר בכך שאסור היה לפטר וכו' את הנציב, מבלי לשמוע אותו.
סלח לי על מכתבי הקשוח. אין הוא משקף את הלך רוחי האמתי כלפי אדם כמוך, ההופך עולמות למען
העם, למען בית"ר ולמען הרביזיוניזם. אבל אינני יכול לפעול אחרת.


אני לוחץ את ידך בחזקה.

שלך, ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 במקור בעברית.
2 המכתבים לא נמצאו.
3 הסתדרות ציונית חדשה.
4 משה לייזרוביץ (איגרת אל כהן י' 22.4.1926 , הערה 5). מראשי ברית הצה"ר בפולין.
5 אריסטידֶס
Aristides
-
(530-468 לפנה"ס); מדינאי אתונאי. זכה לכינוי 'הישר' הודות למסירותו לענייני עירו ולרדיפת הצדק והיושר. בעקבות סכסוך מתמשך עם מתחרהו הפוליטי תמיסטוקלס גורש מעירו על פי החלטת אספת העם.
6 במקור בעברית בכתב קירילי. מרכז הצה"ר בארץ ישראל.
7 ועדה המורכבת מנציגי שני הזרמים - המתונים והרדיקלים. על פי החלטת מליאת הוועד הפועל בקאלה, נועדה הוועדה הפריטטית לפקח על בחירת הצירים לוועידת הצה"ר בארץ ישראל, שתכונס לא יאוחר מחודש נובמבר. מטרת הוועידה, להשיב על כנה את האחדות בין חברי שני הזרמים (פרוטוקול ישיבת קאלה מ28-29 בספטמבר1931, מ"ז ג5/1/2).
8 במקור בעברית בכתב קירילי. אין הכרה בארגון נפרד שהקימה קבוצה אופוזיציונית של הצה"ר בארץ ישראל (איגרת אל בן-חורין 17.9.1931 , הערה 3).
9 השתלטות הרוב על המיעוט.
10 במקור בעברית בכתב קירילי. המיעוט יפרוש ויקים לעצמו ארגון נפרד.
11 פרהליך.
12 במקור בעברית. ראה איגרת אל בן-חורין 15.10.1931 .
13 במקור בעברית בכתב קירילי. שופט בית"ר.