אל אריה בבקוב,\1 תל אביב
פאריס, 1 באוקטובר 1931 עברית

ידידי לב סולומונוביץ',\2
החלטתי לפנות אליך בבקשה פרטית, בקשת רֵע-מאז לרֵע-מאז: עזור לעשות שלום בצה"ר. נסענו לCalais ושם מצאנו צורת-הסכם\3 שהשביעה רצוני אני, וגם את רצונם של גרוסמן ושטריקר. נא לתמוך בהסכם הזה, ואנא ואלף פעם אנא לקבל אותו בתור בסיס גם להסכם לא"י.
הדבר שעשיתם - יִסוד ועד מיוחד\4 - זוהי הגדולה מכל המהלומות שנפלו על קדק די מאז יצירת בריתנו. כיצד אפשר היה דבר שכזה? האם מותר לקבוע ולהבליט באופן רשמי פֵרוד בזמן שכל המפלגה מתאמצת להחליקו?! אבל זה היה ועבר, כעת צריך לתקן את המצב. אני מקוה שאתה תהיה בין המתקנים. על כל פנים, בשם ידידותנו הנושנה והאֵמון ההדדי שהיה תמיד בינינו, הנני מבקש אותך כי תהיה בין המתקנים.
כתבתי היום ליבזרוב, הוא יראה לך את מכתבי;\5 אכתוב גם לגפשטיין, בן-חורין ואחרים. למען השם, אל תשברו את המפלגה,
??? ????????? ??????\6
מוקירך,
ז' ז'
דרישת שלום לבבית לרוזה ניקולאייבנה\7 משנינו (וגם לך משנינו).\8
ו' ז'
עוד דבר: בכל נפשי הנני בטוח, כי טועים אתם בנוגע לשאלת המִפקד\9 - צריך להחרים אותו, ועל העבודה הזאת צריך לרכז ברגע זה את כל כ חותינו. אני בטוח, כי פעולה זו, אם תעשוה במרץ, תוכל לשמש
?????????? ???????\10 בכל מהלך הציונות.
הערות:
1 כרך א, איגרת 11, הערה 13. מראשי הצה"ר המתונים בארץ ישראל, שהתנגדו לפרישה מההסתדרות הציונית.
2 השם במקור ברוסית.
3 על עיקרי ההסכם שהושג בקאלה ראה איגרת אל בן-חורין 1.10.1931 .
4 של מתנגדי הפרישה מההסתדרות הציונית (איגרת אל בן-חורין 17.9.1931 , הערה 3).
5 המכתב לא נמצא.
6 רוסית: הבסיס האחרון שלי.
7 רעייתו של בבקוב.
8 המשפט במקורו ברוסית.
9 מפקד האוכלוסין בארץ ישראל. ב18 באוגוסט קרא הוועד הלאומי להשתתף בו. ראה גם איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 20.9.1931 , הערה 4.
10 רוסית: נקודת מפנה.