אל מאיר גרוסמן, לונדון
פאריס, 22 בספטמבר 1931 גרמנית

מאיר איליץ' היקר,
תשובתך (מ20 בספטמבר) בדבר הסכם בולון מדאיגה אותי מאוד.\1 אם אפשר להגדיר את הסכם בולון כבטל ומבוטל, תוך רמיזה לעיקרון של 'כל נדרי', לשם מה נחוצה התוועדות נוספת בקאלה להשגת הסכם?
הרשה-נא לי להזכיר, כי הסכם שבגינו צד אחד כבר שילם כביכול במזומנים, לא ניתן עוד לעולם להגדירו כבטל ומבוטל. אני שילמתי את חלקי בהסכם בולון 'במזומנים': באתי לבולון
מתוך כוונה להסיר בכל המקומות\2 את מועמדותי לקונגרס, ואולם לאור ההסכם עמדתי לבחירה לקונגרס ונסעתי לבאזל - אתה הרי יודע
מה גדול הקרבן שהקרבתי. עשיתי זאת משום שהבטחתי בבולון לעשות כן, וקיבלתי ממך הבטחה לתמורה. עתה עליי לעמוד על כך שהתמורה אכן תינתן.
מיטב הברכות,
[ו' ז'בוטינסקי]
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 ברשימות המועמדים הארציות.