אל אליהו בן-חורין, תל אביב
פאריס, 15 בספטמבר 1931 עברית

אדון בן-חורין היקר,
הנני בטוח, שבלי כל פקפוק ובלי כל דחוי ימלא אדוני את הפקודה שנמסרה לו במכתב השלטון הלוטה בזה.\1 אין דרך אחרת. אם לא יצליח הצעד הזה, לאמר: אם לא תציע לנו הישיבה הפרטית - שצריך אדוני לאסף - מועמדים מתאימים,\2 אז נפַזר את בית"ר בארץ, ונחכה עד שימָצא אדם מתאים המוכן להתחיל את הבנין מחדש.
קשה עלי לכתוב את הדברים הללו, אבל באו מים עד נפש. אם הד"ר פרייליך\3 או מי שהוא אחר, מוצאים אי-חוקיות במעשַי ובמעשי השלטון,\4 יש להם דרך חוקית - לפנות אל שופט בית"ר; אבל מה שמתהוה בבית"ר הא"י זוהי מרידה בשלטון.\4 את זה לא אסבול.
יש לאדוני הרשות להגיד לד"ר פרייליך: אם ירצה האיש הזה, שכל כך הרבה פעל לטובת בית"ר ושעקרונות בית"ר מושרשים כה עמוק בלבו, לוַתר על החלטתו הקודמת, היא החלטה לצאת משורות בית"ר, אז נִראה בזה סימן של נטיה כללית להבראת התנאים בתנועתנו; ואז ימסור אדוני גם לד"ר פרייליך הזמנה להשתתף בהתיעצות הפרטית.
תל-חי!
ברגשי כבוד,
ז' ז'בוטינסקי
P.S. - מהעתקת מכתבנו הלוטה יראה אדוני, כי ה' מנחם ארבר התפטר ממשרתו בתור נציב בית"ר בארץ. הנני רוצה להדגיש במכתבי זה מה שכתוב במכתב השלטון אליו: לא בנקל הסכמתי להתפטרותו של אחד מיוצרי תנועתנו בארץ, אשר מעטים כמ הו לזכות כלפי הרעיון הבית"רי. והנני משתמש בהזדמנות הזאת בכדי לתקן שגיאה חמורה באחד ממכתבינו הרשמיים: ה' ארבר לא נתן את הסכמתו להחלטת השלטון בעניין הד"ר פרייליך - הוא בכלל לא ידע כלום על הענין ועל החלטתנו בזמן ההוא. הזכרת שמו במכתבנו באה מתוך אי-הבנה.
ז' ז'

הערות:
1 במכתב (מ15 בספטמבר 1931) אל קצין הנציבות אליעזר אדרי, הורה המזכיר הכללי של שלטון בית"ר לפזר את נציבות בית"ר בארץ ישראל (ספר בית"ר, כרך א, עמ' 372; הפקודה המקורית לא נשתמרה).
2 לתפקיד נציב בית"ר בארץ ישראל.
3 יונה פרֵהליך (פרויליך) - Frohlich, לימים רון (מינכן-גלאדבך, וסטפאליה 1893-תל אביב 1976); רופא. בתקופת לימודיו היה פעיל באגודת הסטודנטים הציונית. עלה לארץ ישראל ב1925. בסוף שנות ה20 הצטרף לברית הצה"ר. כיהן כמפקד גדוד בית"ר בירושלים. בשנים 1931-1935 היה נציב בית"ר בארץ ישראל. ממייסדי קופת חולים לעובדים לאומיים והרופא הראשי שלה.
4 בשלטון בית"ר - ההנהגה העליונה של בית"ר.