מציע תיקונים בתזכיר שנכתב ע"י הנמען; מעיר שאם ההקדמה נועדה
להדגיש את הנימוקים בעד "שאיפות היהדות הציונית", את ההשלכות
של "ההקמה מחדש" וכו', כי אז חייבים נושאים אלה להוות את עיקר
התזכיר, וע"כ הוא מציע להחליף את החלק הזה בנוסח חדש. סובר
שסגנון התזכיר טעון עיבוד נוסף, אם כי בכללו הוא עושה רושם
טוב; מוסיף שגם אם תשהה הממשלה בינתיים את עניין ההלוואה וכו',
יש להפיץ את התזכיר בצירוף מכתב, המסביר שהשהייה זו מהווה
הזדמנות טובה ביותר לבדיקת העניין מחדש, ולדחייתו המוחלטת.
מעיר שהנמען צודק בעניין שאוקאת-עלי. (ראה מכתב אל הוועד הפועל
של הצה"ר מ-7/9/31)