מכתב זאב ז'בוטינסקי - פריס, אל יונה מחובר - לונדון

מספר האגרת : 1281

סימול התיק: א 1 - 2/ 21/ 2
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (30/6/1931 - 14/9/1931) תיק ב' (19/9/1931 -15/10/1931 תיק ג' (22/10/1931 - 30/12/1931)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : מחובר יונה
תאריך האגרת: 06/09/1931
צורת כתיבת האגרת: מכונת-כתיבה
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\119124.pdf הורדת קובץ

תוכן

אל יונה מחובר, לונדון
פאריס, 6 בספטמבר 1931 גרמנית

ד"ר מחובר הנכבד,
אני פונה אליך בתוקף תפקידך כחבר בית הדין של הקונגרס הציוני ובית דין הכבוד של ההסתדרות הציונית, ואבקשך להודיע לי את דעתך בשאלה הבאה:
במשפט שניהלה ההנהלה הציונית נגד מר מ' גרוסמן\1 טענתי, כסניגורו של הנאשם, שעל פי התקנון מותנית ההשתייכות להסתדרות הציונית במילוי שתי התחייבויות בלבד: הכרה בתכנית באזל ושקילת השקל; אך אין היא מותנית בהתחייבות לקבל את מרותה של ההסתדרות הציונית. ואולם בהנמקת החלטתו דחה בית דין הכבוד את התזה שלי, וטען במפורש שההשתייכות להסתדרות הציונית מחייבת גם הכרה במרותה, הכוללת בין היתר גם את כפיפותו של שוקל השקל להחלטות הוועד הפועל הציוני, דבר המונע בתנאים מסוימים נקיטת צעדים מדיניים עצמאיים.
הלוא כולנו הכרנו בסמכותו של בית דין הכבוד, לפיכך ברור שעלינו להכיר גם בתוקפה של ההכרעה בשאלת היסוד הזאת המחייבת כל חבר בהסתדרות הציונית.
ואולם מצד שני, יש החלטות של הוועידות הרביזיוניסטיות שלנו הדורשות מהברית שלנו חופש פעולה ללא סייג בפעילות המדינית העצמאית. עד ועידת פראג היתה הגבלה אחת בלבד - בנוגע למשא ומתן ישיר עם הממשלה ועם חבר הלאומים. ובעניינים אלה הכירה ברית הצה"ר ב'זכות הבכורה' של ההנהלה הציונית. ואולם ועידת פראג הכריזה שגם 'זכות בכורה' זו בטלה ומבוטלת, וזכותנו לנקוט צעדים מדיניים ללא התחשבות באיסורים כלשהם מצד גורמים לא-רביזיוניסטיים.
מתוך הסתירה הזאת נובעות אפוא שאלות אחדות, שאבקשך להבהירן כחבר בית הדין של הקונגרס הציוני, ובעת ובעונה אחת כאחד מראשי הברית שלנו:
א) האם ברית הצה"ר, בהיותה חלק מההסתדרות הציונית, מחויבת באופן פורמלי ומוסרי, על פי הכרעת בית דין הכבוד, לקבל את מרותה של ההנהלה הציונית בדבר האיסור לנקוט צעדים מדיניים?
ב) אם לדעתך אינה קיימת התחייבות כזאת, האם אתה מחייב שגם בעתיד תישאר ברית הצה"ר חלק מההסתדרות הציונית, ותשאף להשפיע על חייה (באמצעות בחירות, השתתפות בקונגרסים ובוועד הפועל הציוני וכו') אך עם סייג שהיא לא תתחשב עקרונית במרותה של ההסתדרות הציונית?
ג) האם שוקלי שקל יחידים שהם בעת ובעונה אחת גם חברים בברית הצה"ר, מחויבים לאיסורים אלה של ההסתדרות הציונית?
ד) אם יש רביזיוניסטים שמנוי וגמור עמם לא לקבל את מרותה של ההסתדרות הציונית, במיוחד בשאלה הנזכרת לעיל, האם עולה הדבר בקנה אחד עם העקרונות המוסריים של החיים הציבוריים אם הם יהיו שוקלי שקל? במילים אחרות: האם אתה, כחבר בית דין
הכבוד של ההסתדרות הציונית, תראה בעין יפה שרביזיוניסטים אלה יצטרפו לארגון התנדבותי, בעוד שהחליטו מראש לא לקבל את מרותו?
לדעתי, ראוי לפרסם את השאלה הזאת ואת חוות דעתך עליה. אני מודה לך מראש מקרב לב על תשובתך.
בכבוד רב,
ו' ז'בוטינסקי
נשיא ברית הצה"ר
הערות:
1 איגרת אל גרוסמן 10.1.1931 , הערה 16.