אל מרדכי כץ,\1 קובנה
פאריס, 3 בספטמבר 1931 עברית

אדוני הנציב וידידי היקר,
תודה על מכתבך.\2 צדקת: לצה"ר אין הסתדרות וכמעט שאין אישים רציניים לפעולה, ולא יהיו אם נשָאר 'אופוזיציה'; יען כי אין להם מה לעשות במפלגה ה'מתכוננת' שנתַים לשבועַים של פרלמנט,\3 ואחרי השבועַים האלה מתחילה שוב להתכונן. ואף אלה המעטים מהרציניים לפעולה - שישנם - גם אלה יעזבו את הצה"ר, אם תשָאֵר 'אופוזיציה'.
יש רק אמצעי אחד למשוך כ חות רציניים לפעולה, לא צעקנים סתם: להטיל על עצמנו מעשים, ודוקא קשים. בראשונה לא נצליח, כעבור שנה נתחיל להצליח: כי אדם רציני מבקש מעשה.
אותו דבר בנוגע לאמצעים. הנה דוגמה: נסיוני אני. כאשר יסדתי בשנת 1923 חברה להוצאת ספרים, אספתי יותר מ6,000 לי"ש. אבל בשביל הצה"ר, במשך כל השנים לא אספתי גם רבע הסכום ההוא. כי אין נותנים כסף בשביל 'אופוזיציה', נותנים בשביל מעשה.
אתה שואל: איך עליך להצביע?\4 בהתאם להשקפתך או נגד השקפתך? אסור לשאול שאלות כאלה. ההצבעה היא סודית, והסוד הזה הוא ק דש.
ענין אחר - אם כדאי שיטיפו בית"רים, בפרט מנהיגי בית"ר נגד דעת השלטון. ל'אסור' את זה ע"י סעיף התקנון - לא הייתי מסכים. אבל אם ייווצר מצב כזה בבית"ר, אז אוציא ממנו אחת משתי המסקנות האלה: או שבית"ר איננה בית"ר או שנחוץ לה ראש אחר.
אותן שתי המסקנות תעמ דנה לְפָנָי גם במקרה שיוָדע לי, כי חלק הגון של בית"רים הצביעו נגד העצמאות. מלבד כל הנימוקים השימושיים יש עוד דבר שהוא עיקר העיקרים: הוא הכֵעור המוסרי, כֵעור מאוס ומגועל של השתתפות בהסתדרות אי-ציונית. ולא דַי - אלא שגם ה'השתתפות' הזאת היא שקר מגועל כשהיא לעצמה, נכנסים להסתדרות על מנת להפר את משמעתה. צר לי, צער ואבל לי, ידידי, אשר אני הזקן מרגיש בכִעור הזה ולצעירים, שומרי טהרה לפי תפקידם, צריך 'להסביר'! סלח את המלה המרה, אבל אם אראה כי זהו א פיו של הנ ער הבית"רי, אתחרט על זה אחרון של נסיונותי הצבוריים ולא אוסיף לכת עם נ ער שכזה.
ואימת ה'פֵירוד' בקרב הצה"ר? יש אמצעי פשוט נגד סכנה זו: אם תַראה בית"ר חזית מאוחדת בעד העצמאות, לא יבוא פירוד. אבל טוב בעיני גם פירוד מהכֵעור דעכשיו, מההתבטלות הנבזית שהכריחה גם אותי לבזבז שבע שנות חיי על פולמוס במ שה כהן\5 ומנהיגיו הדומים לו בערכם. טוב לי שאוותר במתי מעט, ואני בטוח כי אתה תהיה בהם ועוד אנשים כמוך; עם אלה נתחיל ליצור, עם אלה מוכן ומאושר אהיה לגור בפִנָה חשוכה, לנחול מפלות אפילו, אבל אדע שאני פועל עם אחָי ולא עם קוּזֶנים.\6
אבל אחד מנימוקיך איננו נימוק בית"רי ולא צה"רי, ואנא ממך למחוק אותו מדעתך. הוא הנמוק שעתה יש לנו 'תירוץ' כנגד כל אי-הצלחה בעבודה המעשית: וואס ווילט איהר פון אונז ארמעלייט, מיר זענען דאך נאר אן אפאזיציע ניט פאר אייך געזאגט!\7 אבל אם נשאר ערומים בלי המסוה הזה, אז יראו הבריות שאנחנו אפס…
וכו' וכו'. מסרתי את דבריך בסגנון גוזמא ולעג בכוונה. אין ה'הגיון' הזה מתאים לרוחנו ולא לרוחך אתה.
מוקירך, ז' ז'בוטינסקי

הערות:
1 מרדכי כץ
- Katz (ליטא 1907-רמת גן 1997); מראשוני הבית"רים בליטא. ב1929 נתמנה לנציב בית"ר בליטא, ב1935 נתמנה לקצין שלטון בית"ר ובשנים 1936-1946 היה המזכיר הכללי של שלטון בית"ר. בתקופת המלחמה שהה בבריטניה. ב1946 עסק בעלייה ב'. בשנים 1947-1966 התגורר בארצות הברית וב1966 עלה לארץ ישראל.
2 מ25 באוגוסט (מ"ז, פ1/120).
3 דהיינו, לקונגרס הציוני.
4 בעד או נגד עצמאות ברית הצה"ר.
5 איגרת אל כהן מ' 27.10.1927 , הערה 1.
6 יידיש: בני דודים.
7 יידיש: מה אתם רוצים מאביונים כמונו, הרי אנחנו בסך הכול אופוזיציה, לא עליכם!