אל הוועד הפועל של ברית הצה"ר, לונדון
הוהוואלד, 17 באוגוסט 1931 גרמנית

אדונים נכבדים,
1. החוזר שלכם מ11 באוגוסט\1 מאלץ אותי לקבל את ההחלטה הבאה: אני מוותר על חופשתי החל מהיום,\2 אני חוזר למלא את תפקיד נשיא ברית הצה"ר, ותובע במלוא הכבוד ממֶרְכָּז ברית הצה"ר לא לנקוט צעדים פומביים נוספים (פנים רביזיוניסטיים ואחרים) ללא התייעצות עמי.
2. עליי להסב את תשומת לבכם לכך, שהשלכותיו של החוזר הנזכר לעיל עלולות להיות הרות אסון. אתם מפרסמים מסמכים של בית"ר ש'השלטון' הגדירם במפורש 'סודיים' (עמ' 3, למטה), והתכוון שיישארו בתוך ד' האמות של בית"ר.\3 עשיתם זאת ללא נטילת רשות ואף בלי להודיע על כוונתכם ל'שלטון' או לראש בית"ר. יתר על כן, בחוזר כלולים (בעמ' 4) דברי גינוי לפעולות ראש בית"ר
ו'השלטון'.\4 בוודאי זכור לכם מן ההתכתבות שלנו בחורף בעניין הסכסוך הארץ-ישראלי, כי דברי גינוי בחוזרים של הנהגתנו, המכוונים לחלקים בתנועה הרביזיוניסטית, מסוכנים מאוד בעיניי.\5 ועוד יש לציין, שהתרגום לגרמנית של המכתבים העבריים איננו תמיד מדויק. במכתב המצוטט הראשון (עמ' 1), בשורה האחרונה של הפסקה החמישית, הטקסט העברי עוסק בעתידה של תנועת בית"ר ולא בעתידה של התנועה הרביזיוניסטית.\6 בעמ' 2, באמצע הפסקה הרביעית של המכתב השני, אין הטקסט העברי עוסק כלל ב'פשרות שאין לפקפק בתועלתן' כי אם ההפך, ב'פשרות שתועלתן המעשית מוטלת בספק'.\7 אי-דיוקים מסוג זה מחלישים את ההנמקות של מכתבי בית"ר.
3. אשר לחשיבותו של העניין: זכותם של הבית"רים הבוגרים (בני 18) לדון בכל בעיה של הרביזיוניזם אינה חידוש; זכות זו היתה תְקֵפָה תמיד ולא היה מקום לכל ויתור עליה, שכן הבית"רים הללו מחויבים להצטרף לברית הצה"ר. בית"ר ויתרה על דבר אחד בלבד: על דיון בבעיות אלה מבחינת האינטרסים של בית"ר. אני עצמי האמנתי בכנות עד הקונגרס ה17, ש'במסגרת הפעילות הרביזיוניסטית אין מקום לנקודת ראות בית"רית' (גם המשפט הזה לא תורגם נכון בטקסט הגרמני שלכם). אז עדיין לא הייתי מודע לכך, שהשתתפותנו בקונגרס תוליך אותנו לפשרות שאנשים צעירים לעולם אינם צריכים ליטול בהן חלק. בעיניי גם ברית הצה"ר נחשבה לגוף אשר לעולם לא יוכל להסכים לפשרות מסוג זה. הקונגרס ה17 הוכיח, שדווקא פשרות כאלה לא ניתן למנוע על ידי השתתפותנו בקונגרס. בכך מתבטל היסוד המוסרי לאותו 'ויתור': לאף חבר בית"ר אין כיום זכות ואף לא אפשרות, בבואו לדון בשאלת הקשרים שלנו עם ההסתדרות הציונית, להתעלם מההשפעה המשחיתה של פשרות כאלה על בית"ר. הוכח אפוא ש'במסגרת הפעילות הרביזיוניסטית' אכן יש עניינים שבבואנו לדון בהם אין לוותר על 'נקודת הראות הבית"רית'.
אחת המשמעויות של 'ההסכם הג'נטלמני' היא, שלאחר שחל שינוי בנסיבות אין לאלץ עוד את השותף להסכים לוויתור. במקרה כזה יש להכיר בזכותו של השותף לבטל את 'הוויתור' שאיננו אפשרי עוד. ביטול זה קיבל תוקף פורמלי במכתב של 'השלטון' מ1 באוגוסט אל הוועד הפועל.\8
4. לפיכך אני מציע שהוועד הפועל ירשום לפניו, שעליו לבטל את סעיף 5 בהסכם, ויודיע על כך ל'שלטון'.
5. עליי להתייחס למכתבכם מ12 באוגוסט, החתום על ידי א' אברהמס וד"ר ה' רוזנבלום, ובו הזמנה להשתתף בישיבת המליאה של הוועד הפועל בבריסל בימים 19-20 בספטמבר.\9
כפי שכבר כתבתי פעמיים למר מ' גרוסמן, אינני רואה תועלת בהתכנסותנו אם לא תושג מראש הסכמה בשאלה העיקרית.\10 הניסיון הוכיח שהתכנסויות מסוג זה מעמיקות אצלנו את הניגודים. ביקשתי ממר גרוסמן, בתור נציג בולט של אחת משתי המגמות, לנסח הצעות פשרה ממשיות לפני כינוסה של המליאה. אני איתן בדעתי, שללא הסכמה מראש על יסודות הפשרה - אסתפק בפשרה שתתבטא בהפסקת כל השתתפות מעשית במוסדות ההסתדרות הציונית - לא זו בלבד שאיעדר מהמליאה, אלא כנשיא ברית הצה"ר גם אסרב לתת את הסכמתי לקיום ישיבת מליאה כזאת.
6. גם שאלת שיגורה של משלחת רביזיוניסטית לאמריקה לא תבוא על פתרונה ללא הסכמה מוקדמת בשאלה העיקרית. לְמה תטיף המשלחת באמריקה? גוּנב לאוזניי ש'ההנהלה' הנוכחית של הסתדרות ציוני אמריקה רוצה להשתתף במימון המשלחת, בהנחה שהיא תחזק שם את הרביזיוניזם. ההנחה היא שהצירים הרביזיוניסטים, שמספרם יגדל, יבואו אחרי כן לוועידה לחזק את קבוצת מק, כדי שתגבר על קבוצת ליפסקי. אם גרסה זו נכונה, היא סותרת את העמדה שעלינו לפרוש מן הפדרציות הארציות של ההסתדרות הציונית. אך אם הגרסה הזאת איננה נכונה, עדיין נותרת השאלה, אם המשלחת תביא לאמריקה את בשורת הרביזיוניזם העצמאי או את בשורת הרביזיוניזם במצבו הקודם.\11
7. כל עוד אין הסכמה בקרב מנהיגי ברית הצה"ר, קשה יהיה לדעתי להוציא עניין זה
אל הפועל, והוא
הדין בכל יתר הצעדים המעשיים. כשהצעתי לדחות את ההכרעה עד לוועידת דצמבר, טיפחתי בלבי תקווה שבתקופת הביניים הזאת תושג הסכמה, והוועד הפועל יוכל להעלות בוועידה הצעות מוסכמות על הכול. אם זה לא יקרה, אז אני מטיל ספק בתועלתה של ועידת דצמבר. להתכנס כדי להתפלג, דבר זה אינו נראה בעיניי רצוי. אפשר להתפלג בדרך זולה יותר, אם אכן הפילוג הוא בלתי נמנע - דבר שעדיין אינני רוצה להאמין בו.
אני מבקש מהוועד הפועל:
א) לשגר פסקאות 1-4\12 במלואן באופן בלתי אמצעי 'אל חברי מועצת המפלגה' ואל 'ההסתדרויות הרביזיוניסטיות הארציות', דהיינו: אל כל הגורמים שאמורים היו לקבל את החוזר שלכם מ11 באוגוסט.
ב) לשגר את המכתב כולו - פסקאות 1-7 - אל כל חברי הוועד הפועל ואל ד"ר סוסקין.
בכבוד רב,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 מ"ז, ג1/2/2/2. על תוכנו של החוזר, ראה להלן הערות 3-4.
2 על חופשתו מנשיאות ברית הצה"ר. ראה איגרת אל יעקבי ש' 21.7.1931 .
3 בחוזר צוטטו במלואם: החוזר של שלטון בית"ר, הכולל את מכתבו של ז'בוטינסקי אל המזכיר הכללי של שלטון בית"ר (שם), ומכתב הלוואי של המזכיר הכללי אל קִנֵי בית"ר, שבו נתבקשו הנמענים לשמור על סודיות המסמכים.
4 בחוזר נמתחה ביקורת על מכתבו של ז'בוטינסקי אל המזכיר הכללי של שלטון בית"ר (שם ) ועל החוזר של שלטון
בית"ר.
5 איגרות אל גרוסמן 3.3.1931 ו- אל מחובר 6.3.1931
6 איגרת אל דיסנצ'יק 30.7.1931 .
7 שם.
8 המזכיר הכללי של שלטון בית"ר הודיע לוועד הפועל של ברית הצה"ר על ביטול סעיף 5 'בהסכם הג'נטלמני', סעיף האומר כי 'חברי בית"ר מגיל 18 ומעלה ממלאים את חובתם הרביזיוניסטית בתור רביזיוניסטים, ואין במסגרת העבודה הצה"רית מקום לנקודת ראות מבחינת האינטרסים של בית"ר' (מ"ז, א19/3/1).
9 מ"ז, א19/3/1.
10 בשאלת הזיקה של ברית הצה"ר להסתדרות הציונית (איגרות אל גרוסמן 25.3.1931 ו- 1.4.1931 ).
11 במקור ברומית: status quo ante
12 של מכתב זה.