אל זליג סוסקין, ז'נווה
פאריס, 16 ביוני 1931

רוסית

יבגני חאריטונוביץ' היקר,
ראיתי את מאמרו של ו' מ'\1 עוד לפני שקיבלתי את מכתבך, ומיד כתבתי לו אישית. לא רציתי לשלוח מאמר או 'מכתב למערכת' - איננו יכולים להסתכן בסירוב מצדו. הלוואי שיקרא לפחות מכתב אישי - אם יקרא. אני כמובן אינני מגדף, אבל אפשר לומר שאני
'מתרעם'.
בדבריו על שני הספרים הלבנים\2 מורגש בלבול, ודבריו על סימפסון\3 מלמדים ששני התזכירים שלנו מוכרים לו. אולם בווייצמניזם שלו חסר-הנימוס ערב הקונגרס (אגב, במכתבי לא נגעתי בזה כלל, איננו יעקובסונים\4 ואיננו יכולים להשפיע על הקונגרס בעזרת זרים) מורגשת כמובן גם השפעתו של יעקובסון, אך מורגש גם שלא נשאתי אז חן בעיניו.\5 אין מה לעשות: את התורה הבלתי פופולרית - שמרצונם הטוב הערבים לא יאפשרו לנו להצליח, יהיה צורך להחדיר לכל הראשים, במיוחד בז'נווה,\6 ויש להשלים עם העובדה שבחודשים הראשונים הדבר 'לא ימצא חן'.
כנראה שאת 'השכנוע' של אנשי המפתח בז'נווה יהיה צורך לנהל בשיטה 'סוסקינית', דהיינו בשיטת החקלאות האינטנסיבית: לגזום, להשקות, לזבל לעתים קרובות ביותר. ראיונות נדירים אין בהם תועלת. מוטב להיות טרדן מאשר נשכח. צריך היה למחול על הכבוד, ולדפוק על דלתו של ו' מ' לאחר מסיבת העיתונאים.\7 ניחא, את מבוקשנו נשיג, אל תצטער.
אי-הצלחתך בבחירות נחשבת בעיניי מכובדת מאוד.\8 בקונגרס יהיו לנו 53 או יותר.
דרישת שלום לבבית מבית לבית.
שלך, ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 של ויליאם מארטין. המאמר מן הסתם ראה אור בעיתונו Le Journal de Geneve
2 במקור בצרפתית: deux livres blanc. 'הספר הלבן' משנת 1922 ו'הספר הלבן' משנת 1930.
3 סר ג'ון הופ סימפסון.
4 איננו מן הנוהים אחר אביגדור ויקטור יעקובסון (איגרת אל סוקולוב 30.10.1909 , הערה 1). יעקובסון היה בעת ההיא נציג ההסתדרות הציונית ליד חבר הלאומים בז'נווה.
5 במסיבת העיתונאים בז'נווה (להלן, הערה 7).
6 בחבר הלאומים.
7 ב8 ביוני 1931 קיימו ז'בוטינסקי וסוסקין מסיבת עיתונאים בז'נווה לרגל פתיחת מושב ועדת המנדטים המתמדת. ז'בוטינסקי דיבר על המצב המדיני וסוסקין דיבר על נושאים כלכליים (J?dische Rundschau, 12.6.1931).
8 בבחירות לקונגרס הציוני ה17 שנערכו בשווייץ לא נבחר ציר רביזיוניסטי, אבל ברית הצה"ר זכתה בלמעלה מ40% מקולות המצביעים. סוסקין עצמו נבחר כציר לקונגרס מטעם הצה"ר סין-סיביר.