אל ליאו לאוטרבך,\1 לונדון
פאריס, 30 במאי 1931



גרמנית

פרטי!
ד"ר לאוטרבך הנכבד מאוד,
סלח לי על שהתשובה שוב התאחרה.\2
מובן מאליו שקשה להביא הוכחות שהיו מקרים של חלוקת שקלים במתנה. אבל אתה הרי יודע שאיש בהסתדרות הציונית איננו רואה בכך פשע. לא אחת שמעתי מפי ציונים ותיקים והגונים ביותר שהם עשו זאת או שהיו רוצים לעשות זאת. זה מעשה שלא ייעשה, אך אפשר יהיה למנוע אותו רק על ידי רפורמה במוסד השקל בכללותו.
איזו רפורמה? אני מעוניין במיוחד לשמוע את דעתך בעניין, שהרי אתה כל הזמן מעורב בו, והדבר בוודאי גורם לך צרות,\3 והצרות מאלפות. לי אישית נראה שאפשר להציע כמה הצעות:
א) זכות בחירה תינתן רק למי שהיה רשום בשנתיים האחרונות בתור שוקל שקל (זו היתה הכוונה המקורית בעת שהנהיגו את השקל). דבר זה עשוי לצמצם במעט את השערורייה, שהרי חלוקת שקלים במתנה בשתי מערכות בחירות קשה יותר מאשר במערכת בחירות אחת, ונוסף על כך יש פחות רצון לחלק שקלים במתנה בשנה שלא מתקיים בה קונגרס.
ב) רפורמה דרסטית: ביטול חובת השקל בתור אישור לזכות הבחירה. השקל ייוותר רק כאות לחברות פעילה בהסתדרות הציונית. זכות הבחירה, לפחות זכות הבחירה הפעילה, תהיה לכל יהודי המבקש להירשם למטרה זו ברשימת הבוחרים. דרך זו אף תדגיש באופן מובהק יותר את אופיה הכלל יהודי של התנועה. מכל מקום, אציע את השיטה הזאת לברית הרביזיוניסטים. אמנם אנו מפסידים את כספי השקל 'הזורמים' לקופה לפני הקונגרס, אך בכמה מדובר? האם לא כדאי לוותר על סכום כלשהו למען טוהר המידות?
ברכות לבביות,
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל מערכת הארץ 3.11.1920 , הערה 2. באותה עת שימש מנהל מחלקת הארגון של ההסתדרות הציונית.
2 ז'בוטינסקי פרסם דברי בקורת על מנהגן של המפלגות הציוניות לחלק שקלים ללא תשלום, כדי לרכוש מצביעים לקונגרסים הציונים בשיטה בלתי הוגנת (ראה מאמרו 'דאס "פראבלעם" פון שקל' ('בעיית השקל'), דער נייער וועג, 2 בינואר 1931; הוא גם פנה בעניין זה ללאוטרבך ב24 באפריל 1931 (רשימת האיגרות). לאוטרבך השיב ב20 במאי 1931, שקשה להוכיח שהיו תופעות של חלוקת שקלים בחינם (אצ"מ, Z4/3646/2).
3 במקור ביידיש בכתב לטיני: Zoress