אל ריכארד ליכטהיים, ברלין
פאריס, 11 בפברואר 1931 גרמנית

ליכטהיים היקר,
רב תודות על מכתבך המפורט.\1 בהשפעתו מיתנתי את מאמרי; הוא הוקדש להרצאתו של גולדמן ודן בגסות יתרה ב'קואליציה הרחבה'.\2 עתה הוא מתון יותר ותוכל לקרוא אותו בגיליון הבא של הראזסווייט\.3
אולם לא הכול ברור לי. האמן לי בכנות שאינני רוצה לצעוד אפילו צעד אחד העלול לבלום את התקדמותנו ל'כיבוש הקונגרס', ולו רק כיבוש חלקי. גם קואליציה איננה בבחינת בגידה בעיניי - כל עוד העקרונות הבסיסיים של תכניתנו אינם טובעים במים עמוקים. איך נראה הדבר בעינייך?
א) הסוכנות: הכול תומכים ברפורמה, אולם אני חש שאינם רוצים ברפורמה הנוגדת את דעתם של הלא-ציונים; דהיינו: אם וארבורג ושותפיו יטילו וטו, יהיו הכול מוכנים להשאיר את הסוכנות במצב הקיים ולשתף פעולה. אם גם אנחנו נלך בדרך זו, נשים עצמנו ללעג בעיני ההמונים שלנו.
ב) שאלות חברתיות: לשכות עבודה פריטטיות, בוררות, חלוקת הסרטיפיקטים, הענקת קרקעות קרן קיימת לישראל (רק אתמול התקיימה מחאה של קבוצת עובדי אדמה שלנו בתל אביב, שקרן קיימת לישראל הבטיחה להם עזרה, ועתה איננה נותנת להם דבר, כי אנשי השמאל שולטים שם בכיפה). האפשר להגיע להסכמה על כך עם אנשי השמאל? אני מפקפק. לפיכך, אנשי השמאל ייאבקו נגד קואליציה כזאת; ואולי גם הרדיקלים. האם הנך סבור שנמצא די אוהדים כדי להקים הנהלה אנטי-שמאלנית?
ג) לגיון.
ד) דחיית המועצה המחוקקת עד כדי החרמת הבחירות וכו' וכו'.
כמובן שכל זה יוכל להתבהר רק בקונגרס, ועד הרגע האחרון אֶמָנע מלעשות או מלומר דבר מה שיש בו משום הכרעה מראש. ואשר לשאלה: 'מה נעשה אם הקונגרס לא יספק אותנו', מן הדין שאנו 'המנהיגים' נגיע בעניין זה לידי הסכמה ברורה בתקופה שבין הבחירות לבין הקונגרס, כפי שהצעת.
הַצָעתי לא תהיה דווקא 'פרישה'. לא הייתי רוצה לאלץ איש לפרוש. הצעתי היא: יוכרז שברית הצה"ר תהפוך להסתדרות ציונית עצמאית; יבוטל הסעיף בתקנות 'חלק של ההסתדרות הציונית',\4 ההשתייכות\5 לא תהיה עוד כרוכה בשקל, וכל הנכסים של ברית הצה"ר, דהיינו: הביטאונים, 'תל-חי', בית"ר וכו' יעברו להסתדרות הציונית העצמאית. ולעומת זאת, כל חבר יהיה חופשי לרכוש שקל וליטול חלק בבחירות לקונגרס, ליצור סיעות בקונגרס (מבלי להשתמש בשמה של ההסתדרות הציונית העצמאית) -
תוך שמירה על המשמעת הנגזרת ממעמד הבכורה של ההסתדרות הציונית העצמאית. מה דעתך?
ברכות,
ו' ז'
בלילובסקי טועה: אמנם יש לי הסתייגות מה'אוטוקרטיה' של גרוסמן, אבל אני מתחשב במצבו המבודד ובאחריות הרבה הרובצת
עליו.\6 אולם קיימת שאלה אם יש בכוחו להמשיך לשאת בעול. מחובר תומך בהעברת המשרד לפאריס,\7 וכמוהו גם חבריי כאן, אך אני אינני בטוח. למרות כל הקשיים הייתי ברצון משאיר את העניין עד לקונגרס, אולם אינני יכול לשאת עוד את הפסיביות המדינית.

1 המכתב לא נמצא.
2 בנאום בברלין עמד נחום גולדמן על העקרונות להקמתה של קואליציה רחבה בהסתדרות הציונית, אך פסל את צירופם של 'ברית שלום' ושל חלק מהרביזיוניסטים.
3 '??????? ??????i?' ('קואליציה רחבה'), ראזסווייט, 15 בפברואר 1931 (תרגום עברי: זאב ז'בוטינסקי, הרוויזיוניזם הציוני במאבקיו, קובץ מאמרים ב'ראזסוויט' לשנים 1930-1931, בעריכת יוסף נדבה, תל אביב 1986, עמ' 126-129).
4 הסעיף בתקנות הצה"ר שבו נאמר, כי 'ברית הצה"ר היא חלק מההסתדרות הציונית העולמית' (Grundsatze des Revisionismus, p.16).
5 לברית הצה"ר.
6 המשפט במקורו באנגלית.
7 בהעברת הוועד הפועל של הצה"ר מלונדון לפאריס. בסופו של דבר ירדה ההצעה מן הפרק (איגרת אל סוסקין 24.2.1931 ).