מודה לנמען בעד החזרת השטר ודחיית תשלום החוב. מתייחס לעניין
המגבית למען קרן תל-חי ומפנה את תשומת לבו של הנמען אל המשבר
הכלכלי בארה"ב; מציין שממשלת ארה"ב התחילה לחלק חינם לחם
לנצרכים, שהמשבר בבורסת ניו-יורק פגע קשה ביהודים, שבנק ארה"ב
בניו-יורק, שבו החזיקו 000,290 יהודים את כספם פשט את הרגל
והפסיק לשלם ללקוחותיו, ושהעיתונים היומיים "דער טאג" ו"מארגען
זשורנאל" פתחו במו"מ לאיחוד. אומר שאינו מאמין בשיגור משלחת
לארה"ב לעריכת מגבית, אבל חושב שאיש אחד המסוגל לערוך ביקורי
בית היה יכול לאסוף כ-500 לי"ש או יותר לאחר ניכוי הוצאות
הנסיעה. מוסר שקיבל מברק מהצה"ר בארה"ב, שבאפשרותם לכסות את
דמי כרטיס הנסיעה של איש אחד, ושאת היתר צריך יהיה לכסות
מהכנסות ההרצאות. מעיר שגם הנמען וגם הוא אינם מוכשרים לגייס
כספים, ועל כן יהיה הכרח לשלוח אתם חבר נוסף; מוסיף שאברהם
אברהמס אינו מתאים לתפקיד זה, ושיוסף שכטמן אינו שולט באנגלית.
מציין שרק אם הנמען יהיה מוכן לקבל על עצמו את התפקיד של אוסף
כספים ללא מגבית רשמית, ניתן יהיה לכסות את ההוצאות. מצביע
כנגד זה על האפשרות לגייס בדרום אפריקה לפחות 000,2 לי"ש, משום
שקרן היסוד אינה מארגנת מגבית ב-1931, ושום שכמה אישים בעלי
השפעה בדרום אפריקה הבטיחו לו בשעתו את עזרתם. מודיע שבישיבת
מליאת הוועה"פ של הצה"ר הוא יתמוך בהצעתו של הנמען לשלוח רשמית
את התזכיר שלו לחבר הלאומים, לוועידת המאנדטים ולממשלת בריטניה,
אבל מזהיר שהדבר לא יהיה קל, מפני שהמשרד הראשי של הוועה"פ
בלונדון אינו מתפקד כראוי עקב מצבו הכלכלי הקשה של מאיר
גרוסמן.