אל יונה מחובר, לונדון
פאריס, 25 בינואר 1931 רוסית

יונה מויסייביץ' היקר,
נפשי קודרת - אני מתחיל לחשוש מאוד שיפרוץ סכסוך רציני ביני לבין לונדון.\1 קח למשל את הקטע מהחוזר האחרון\2 המצורף בזה:
מס' 1: הייתי מסכים בהחלט לו נאמר בו: אין להקים עתה רעש על קרע אפשרי עם ההסתדרות הציונית. אבל נאמר בו דבר אחר - הם מגנים את שלוש ההסתדרויות הארציות שהעזו לדון בשאלה הזאת ולקבל החלטות.\3 הגינוי אינו מבוסס מבחינה משפטית. זו שאלה חשובה והיא תועלה על סדר יומה של הוועידה שתתקיים לפני הקונגרס. אין זו רק זכותם של הסניפים המקומיים לדון בשאלה בוועידות הארציות שלפני הקונגרס ולקבוע את עמדתם, אלא גם חובתם. כך נוהגים תמיד ובכל מקום. במהותו, המשפט הזה נשמע כגינוי רשמי לדעה הרווחת גם בקרב כמה חברים בוועד הפועל של ברית הצה"ר. הדבר הזה מעמיד אותי אישית במצב של אדם שגוערים בתומכיו.
מס' 2. לא זו בלבד שהנוסח הזה שונה מהנוסח שנתקבל במועצת המפלגה, אלא שהוא נדחה ונתקבל נוסח אחר הקובע במפורש, כי צירופם של לא- רביזיוניסטים\4 אפשרי רק בתנאי 'שהראשות תהיה רביזיוניסטית'.\5 זה מגוחך לדבר עכשיו על 'התכנית של הרביזיוניזם בתור בסיס',\6 בשעה ש99% של המצע שלנו הם עתה נחלת הכלל; היום כל נוכל דוגל בו, והכול מדברים על כך בגלוי. היום אתה יכול להרכיב הנהלה עם אוסישקין, עם גרינבוים וכו', שיהיה בה גם מעין ביטוי דיפלומטי ללגיוניזם. האם פירוש הדבר שנצטרף לחבורה כזאת אם יוצעו לנו שני שרפרפים?\7 דברים כאלה אין להעלותם על הכתב, הם ממש מזיקים; הם מפיגים את החשק לעבוד. מלבד זאת, אין זה הוגן להשמיט מפרסומים רשמיים נושא (אשר אושר על ידי מועצת המפלגה) שלאחדים מהפעילים הוא עניין מצפוני והם נלחמים למענו.
אני נאלץ לדבר על עצמי. נקלעתי למצב קשה מאוד. לַבְרִיו ת יש רושם (כך נאמר לי גם בפולין) כאילו אני 'מנודה' וכי מדיניותנו מתנהלת, כביכול, בהתעלמות גלויה מנקודת ההשקפה שלי.\8 אני רואה בכושר עבודתי, ואפילו - הואל-נא לסלוח לי - ביוקרה שלי יסודות בפעילות הרביזיוניסטית, ועתה חותרים תחת שניהם. הוסף לכל זה את הירידה בעבודת המשרד. אני מכיר אישית אנשים ששילמו מזמן בעבור הדינר\9 וטרם קיבלו קבלה. אני מכיר אנשים שלא קיבלו תשובה למכתביהם (המשרד הווינאי של ברית טרומפלדור כותב היום, שלא קיבל תשובה לשלושה מכתבים). אנשים הפסיקו לקבל פרוטוקולים של ישיבות הוועד הפועל. זה חודש ימים שאין משיבים, ולו במילה אחת, על מכתביי בעניין חובות. במענה לקריאת ההצלה\10 שלי שלחו לי המחאה, אך לאחר מכן - אין קול ואין עונה. אינני נוטל כסף בכוח, אבל אני חייב לדעת מה צפוי לי. התחננתי שיתקשרו לסוסקין, שהתחייבתי בפניו להחזיר לו 100 לירות שטרלינג (אותן שלחתי ללונדון, מתוך ציפייה מוטעית שתהיינה לי הכנסות מהרצאות), אך עד כה, זה שלושה שבועות, אין תשובה. האם הם כתבו? את הנייער וועג העבירו ללונדון כדי להגדיל את התפוצה ולזכות ביותר מודעות. מודעות אין, ואשר לתפוצה, אינני יכול לשפוט, אבל שמעתי שהיא פחתה לעומת המצב הקודם. ובנוגע לאיכות, הרי הוא כעת בולטין מפלגתי חריף, לעומת מה שהיה קודם - עיתון טוב ורציני.
כמובן, אני יודע שזה לא נעשה מתוך רוע לב. מ' אי'\11 מותש, כמעט ואפסו כוחותיו. אנג'ל אף פעם לא קיבל על עצמו את ניהול המשרד. אומרים שאתה נמצא עכשיו במשרד לעתים תכופות יותר, אבל אין זה דומה לעינו הפקוחה של בעל הבית, שאשתקד היה זה מ' אי'. רוזנבלום בוודאי שקוע בנייער וועג ורבינוביץ נסע. אברהמס אינו שולט ביידיש והוא כלל אינו מוכשר לעבודת משרד - זה מקור הניהול הצולע. הייתי רוצה להאמין, שמכאן נובעת גם הרשלנות ביחס לגוונים מדיניים מהותיים שכה מציקה לי ולאחרים; ייתכן שהיתה נמנעת לו עמדו לרשותנו זמן וכוח לשקול כל שורה ושורה. כל זאת אני מבין היטב. כבר מזמן אני נמנע מלכתוב למ' אי' על ליקויים - אינני רוצה לייסר אדם מיוסר; אנא, אל תראה לו את המכתב הזה. ובכל זאת, מה נעשה? אני אובד עצות; למען השם, עוץ עצה!
אני מחבק אותך בחזקה.
שלך, ו' ז'
נ"ב: לא מצאתי את החוזר. מצא בעצמך - בעמוד האחרון. זהו חוזר בעניין הוועד הפועל הציוני וכו'. מס' 1 - הפסקה על ההחלטה בדבר איסור פרישה מההסתדרות הציונית; מס' 2 - על הנכונות ליטול את השלטון וכו'.
הערות:
1 לבין חברי הוועד הפועל של ברית הצה"ר בלונדון בהנהגת גרוסמן.
2 של הוועד הפועל של הצה"ר, מ20 בינואר 1931 (מ"ז, ג1/2/2/2).
3 בחוזר נאמר שאין שום רשות להסתדרות ארצית של הצה"ר לקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם החלטות ועידת המפלגה ומועצת המפלגה.
4 להנהלה הציונית - אם ברית הצה"ר תזכה בבחירות לקונגרס הציוני ה17.
5 במקור
בגרמנית: 'unter Revisionistischer Fuhrung'
6 בחוזר נאמר: '… אנו מוכנים לשתף קבוצות אחרות בהקמת הנהלה ציונית על בסיס
התכנית הרביזיוניסטית'.
7 שני תיקים בהנהלה הציונית בעלי חשיבות מועטת.
8 במקור באנגלית: with an undisguised disregard of my point of view
9 הדינר שימש ככרטיס חבר של חברי ברית הצה"ר על פי החלטה של ועידת הוועד המרכזי, שהתקיימה בווינה במהלך הקונגרס הציוני ה14 (אוגוסט 1925). נקבע שמחירו יהיה שני שילינגים אנגלים, והוא נועד לסייע למימון ההוצאות של הוועד המרכזי.
10 במקור: S.O.S
11 מאיר איליץ' גרוסמן.