אל הוועד המרכזי של הצה"ר בארץ ישראל, ירושלים
פאריס, 16 בינואר 1931 עברית

חברים יקרים,
הנני מתכבד להביע לפניכם את רגשי הכרתי העמוקה על פעולת הועד המרכזי וכל עוזריו, פעולה כבירה בקשר עם הבחירות לאסיפת הנבחרים שהוכתרה בנצחון חשוב.\1 אמנם יודע הנני כי עוד לא הגענו לנצחון שלם, כי עוד תקשה עלינו המלחמה בקרב אה"נ
והוה"ל;\2 אבל קדמה ענקית התקדמנו בדרך לכבוש המוחלט, ולכם הפעם זכות של הקדמה הזאת.
בפרט וביחוד אבקשכם למסור את תודתי זו לאלה שעבדו לטובת רעיוננו בתנאים קשים ביותר: לחלוצי בית"ר והצה"ר העמלים במושבות. שם לא רק התמסרות רוחנית דרושה ללוחם הרצלאי, כי אם גם קרבן אישי ממש. ואני רוצה שיאמינו הצעירים האמיצים האלה: בריבם על נצחון המחשבה הממלכתית בישראל, לא נגד תועלת הפועל העברי נלחמו כי אם לתועלתו האמתית והיסודית. יבוא זמן ותעמ דנה הצה"ר ובית"ר בראש המחנה העובד בארץ ובגולה; אז, ורק אז, יעלה הפועל העברי על הגובה הראוי לו, לא בתור אוביקט של נדבות הגולה, המשעבד אותו לאוספי הנדבות הללו, כי אם בתור בנאי חפשי היוצר את המדינה ואת ביתו האישי ביחד; לא בתור אדם אנוס לתמוך שלא מרצונו בכל בגידה לאומית, בכל מעשה-מעל נגד המדיניות העברית והדמוקרטיה העברית, כי אם בתור נושא הדגל הטהור, מבשר האור והדרור, מורה ומופת לעם.
בכבוד גמור,
ז' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל גרוסמן 10.1.1931 , הערה 7.
2 אספת הנבחרים והוועד הלאומי.