מכתב זאב ז'בוטינסקי - לבוב, אל מאיר גרוסמן - לונדון
מספר האגרת : 1034
קבצים מצורפים
תוכן
אל מאיר גרוסמן, לונדון
לבוב, 7 בדצמבר 1930 גרמנית
מאיר איליץ' היקר,
מיד לאחר שיחתנו הטלפונית קיימתי התייעצות עם חברים, בכללם בונפלד\1 (הוא השתתף בוועידה,\2 שכן הוא יצא מארץ ישראל רק ב28 בנובמבר). לדעתו של בונפלד, הבחירות לוועידה היו חוקיות לחלוטין ואין סיבה רשמית להתערב;\3 הוא גם אומר, שהתנהגותו של רוזוב ושל שאר המתונים\4 היתה נוקשה ו'לא היתה עשויה להוביל לפשרה'.\5 הוא גם סבור שבחירת הוועד החדש\6 הופכת אותנו לבלתי פופולריים בחוגים בַעַלבָתיים,\7 בשעה שהרעיון הרביזיוניסטי עשוי היה לרכוש חברים חדשים.
לכן החלטתי, בלב כבד, לשגר את המברקים א' וב' (ראה נספח), הם נשלחו עוד באותו לילה. סברתי שמברק ב' נחוץ כדי להמתיק לווייזל את הגלולה, שהיא ללא ספק בלתי מוצדקת. את וונדרליך\8 הוצאתי, כי אי אפשר שיהיו שניים נגד שניים; ואילו ויינשטיין איננו בבחינת מטפחת אדומה לקבוצת וייזל, בדומה ליבזרוב. פעלתי בשמי, כמועמד המתנה את תנאיו; איש אינו צריך לדעת שלוועד הפועל היתה יד בכך.
למחרת היום (אתמול) קיבלתי מלונדון העתק ממכתבו של וייזל מ23 בנובמבר.\9 קראתיו באוזניהם של בונפלד, כַהַן, קוצנוק\10 ואחרים. בונפלד אישר את העובדות שבמכתב. הכול התרשמו שקבוצתו של רוזוב אינה צודקת, ושיקשה לתרץ איכשהו את מברקי באופן רשמי או באופן מוסרי. אבל את הנעשה אין להשיב; שלחתי אל וייזל תוספת למברק בזו הלשון: 'קיבלתי את מכתבך מ23 בנובמבר; נהגת בצורה פטריוטית וכו', בעתיד אעשה הכול כדי שהצדק יֵצא לאור; ואולם עכשיו אני מבקש ממך ומהידידים להקריב הכול ולהוציא אל הפועל את דרישתי מאתמול.' מחר אשאל את קוצנוק בטלפון, אם הגיעה תשובה מארץ ישראל. אם לא תהיה הסכמה, אבטל את מועמדותי לאספת הנבחרים. אני מקווה שכך יהיה. מכל מקום, יש להניח (לפי דעתו של בונפלד) שסיכויינו מעטים,
ובלעדי שמי יהיה קל יותר לשאת בכישלון ולתרצו.\11
אולם נדמה לי, ללא קשר לתקופת הבחירות, שעלינו להכיר בוועד המרכזי החדש בארץ ישראל. אי אפשר ליצור שם אחדות; רוזוב, שהוא היחיד היכול למלא תפקיד של מתווך, הוא עצמו 'קיצוני' בכיוון שלו, הוא איננו סובלני והוא חם מזג מדי. לפיכך מוטב להותיר לפחות ענף אחד בפעולה, במקום לשתק שיתוק כללי את המפלגה. אולי היה המצב שונה אילו אפשר היה לשגר מישהו מלונדון, אבל זה הלוא בלתי אפשרי.
במשלוח הדואר הזה אשלח מכתבי פיוס לארץ ישראל, אדגיש (בתור דעה פרטית שאינה מחייבת את הוועד הפועל וכו') שסמכותו של הוועד המרכזי החדש אינה מוטלת בספק, ואולם תקופת הבחירות היא בבחינת מצב מלחמה וכו'. אני מייעץ גם לוועד המרכזי\12 לאמץ את הגישה הזאת. פגיעה בלתי חוקית בכבודו של רוב שאינו מוטל בספק, הכולל את החברים הפעילים, הוא מעשה שאין לו כפרה.
בפולין הקונגרסאית סיכויינו טובים. חברינו מצפים ל50% מהמנדטים,\13 וייתכן שאין זה רחוק מהמציאות. כמובן שאין יודעים מה יקרה עד יום הבחירות. גם בגליציה המזרחית הידידים מקווים לזכות במנדטים רבים. בכל מקום קיימת אחדות דעים שגרינבוים הוא האויב העיקרי. אמנם הבחירות ל'סיים' ערערו את מעמדו,\14 אך לרשותו 'מנגנון', הוא רשאי לנסוע חינם ברכבות (בתור ציר ה'סיים') והוא יעבוד כשד, כי הוא מוכן לעשות הכול כדי להיכנס להנהלה הציונית בראשותו של וייצמן - אם רק יקבלו אותו. 'הסוס שלו נגמר' בפוליטיקה הפולנית, ועליו למצוא משהו אחר.
אתמול באו אליי פארבשטיין ופישמן\15 - שניהם אינם אופטימיים מדי. ה'מזרחי' בארצות הברית תומך בווייצמן, והוא הדין בגרמניה. רק בפולין ה'מזרחי' הוא רדיקלי. שניהם סבורים שאם אפשר יהיה להביא מפולין עשרים וחמישה צירים של ה'מזרחי'\16 (בציריך\17 היו תשעה בלבד), אזי הם ימשכו לצדם את כל הסיעה, אולי אפילו למען רפורמה דרסטית בסוכנות היהודית, ברוחנו.
לצערי לא אוכל להגיע לברלין ב24 לחודש. אוכל לשהות שם רק ב25 לחודש משעות הבוקר ועד תשע בערב (אך אולי יש רכבת מאוחרת יותר, שאוכל להגיע בה לפאריס ב26 לחודש בערב?). בטוחני שהזמן יספיק לדיון בשאלות שבעניינן זקוקים לי באמת.
ברית טרומפלדור בפולין הקונגרסאית היא בעלת עָצמה יוצאת מגדר הרגיל, ו'תל-חי' היא שם עובדה קיימת. עליי להוסיף שרעיון הטַיִס פופולרי מאוד. בכל הערים שביקרתי מצאתי ועדים של 'תל-חי' ועבודת התרמה פעילה.
ברכות לבביות.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
נספח
העתק של המברקים\18
א
אל בן-אנשל, תל אביב; וייזל
דאר היום
אני מסכים לקנדידטורה לאספת הנבחרים ולקונגרס רק בתנאים אלה: ראשון, שלזמן שתי הבחירות תימסר דיקטטורה במפלגה ובעיתון לשלישייה - רוזוב, וייזל, ויינשטיין; שנית, רשימה פריטטית משני הזרמים בסדר רוזוב, וייזל והלאה. אחכה
למכתב חיובי חתום רוזוב וייזל עד שמיני בדצמבר Generalispez Varsovie. אחרת אסיר שמי פומבית.
ז'בוטינסקי
ב
אל וייזל, דאר היום,ירושלים
טלגרפתי לאדוני תל אביבה רשמית; אקווה שאדוני יראה במברקי דרישת ידיד מידיד וקצין מקצין.
ז'בוטינסקי
הערות:
1 צבי בונפלד (איגרת אל הופמן 2.12.1925 , הערה 4). בונפלד נמצא באותה עת בפולין כשליח קרן קיימת לישראל.
2 בוועידת ברית הצה"ר בארץ ישראל, שהתקיימה ב22 בנובמבר 1930, שבחרה בוועד מרכזי חדש.
3 הוועד הפועל של הצה"ר החליט ב27 בנובמבר 1930, שהוועידה הארץ-ישראלית מ22 בנובמבר לא היתה חוקית, על כן אין הוא מכיר בוועד המרכזי החדש שנבחר על ידה (ראה מכתבו של ברוך ויינשטיין אל פון וייזל מ17 בדצמבר 1930, מ"ז, ג23/6/2. ויינשטיין הזכיר במכתבו את פרוטוקול הישיבה, אולם הפרוטוקול עצמו לא נשתמר).
4 חברי הוועד המרכזי הקודם: ישראל רוזוב - יושב ראש;
ברוך ויינשטיין, שלמה גפשטיין, אלכסנדר יבזרוב ואברהם אידלסון.
5 במקור באנגלית: not conducive to compromise
6 שהיו חברים בו: וולפגאנג פון וייזל - יושב ראש; אברהם וונדרליך - סגן יושב ראש; יוסף כצנלסון - מזכיר; אבא אחימאיר, משה סגל, נחום ליפשיץ ויחזקאל סטימצקי. רוב חברי הוועד החדש השתייכו לקבוצה הרדיקלית.
7 במקור ביידיש בכתב לטיני: baalebatischen Kreisen
8 אברהם אלברט וונדרליך (כרך ו, איגרת 268, הערה 1). חבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר. השתייך לקבוצת פון וייזל.
9 פון וייזל סקר במכתבו בפרוטרוט את תהליך כינוסה של ועידת הצה"ר בארץ ישראל (22 בנובמבר), את הדחת הוועד המרכזי הקודם בראשותו של ישראל רוזוב ואת בחירת הוועד המרכזי החדש בראשותו (מ"ז, ג23/6/2).
10 אפרים קוצנוק, לימים קינן (כרך ו, איגרת 192, הערה 8). יושב ראש הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בפולין.
11 במקור באנגלית: to explain away
12 לוועד הפועל של ברית הצה"ר.
13 בבחירות לקונגרס הציוני ה17.
14 בבחירות ל'סיים', שהתקיימו בנובמבר 1930, נחל יצחק גרינבוים תבוסה - רק הוא לבדו נבחר לציר מטעם רשימת הוועד המרכזי של ציוני פולין.
15 יהודה לייב פישמן - Fishman, לימים מימון (מרקולשט, בסאראביה 1875-ירושלים 1962); רב, סופר ומנהיג ציוני. מנעוריו הצטרף
ל'חובבי ציון' ואחרי כן להסתדרות הציונית. ממייסדי ה'מזרחי' ומראשיו. עלה לארץ ישראל ב1913 והיה ממקימי רשת החינוך של
ה'מזרחי'. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש מהארץ והגיע לארצות הברית. ב1919 חזר לארץ ישראל. היה חבר הוועד הפועל הציוני וציר בקונגרסים הציוניים. משנת 1935 היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית. נקט בקו אקטיביסטי כלפי בריטניה והביע אהדה כלפי ארגוני המחתרת (אצ"ל ולח"י). היה שר הדתות הראשון של מדינת ישראל (1948-1951).
16 לקונגרס הציוני ה17.
17 בקונגרס הציוני ה16 שהתקיים בציריך בשנת 1929.
18 ראה איגרות אל רוזוב י' ו- פון וייזל ו' 5.12.1930 ו- אל פון וייזל 6.12.1930
ו- 26.12.1930 .

