אל יעקב ומרים הופמן, ריגה
ברסט, 26 בנובמבר 1930 רוסית

ידידים יקרים,
סוף סוף אני יכול לכתוב מילים ספורות. היה טוב בריגה! אינני יודע כיצד להודות לכם.\1 אני מחבק אתכם ללא אומר. דרישת שלום 'לתאומה'\2 ולבעלה, לאידה\3 ולבעלה, לאורקין\4 ולרעייתו, ולכולם; ואני לוחץ בחזקה את ידיהן של בלה\5 וטובה'לה\6 ודרישת שלום ליוספה.\7
ההוראה השפיעה: בפרובינציות הפולניות כבר אין 'מענים' אותי. מברית טרומפלדור יש לי רק 'נחת'.\8
מאה, מאתיים, או שלוש מאות צעירים במדים בתחנות הרכבת; תזמורות של ממש (אף על פי שהחצוצרות כנראה לא תמיד מכוונות היטב). אתמול היה לי עונג מיוחד - קבלת פנים מרשימה בפינסק.
אינני יודע מה מתרחש בעולם הגדול. לצערי, עדיין לא רצחו את סטאלין.\9 הסוכנות ממשיכה כנראה בשיחות עם הנדרסון,\10 ואני חושש שישלימו תמורת קב חרובים - שוב תהיה שמחה בישראל. אין זה חשוב, רק שהגורל לא יפיל אותנו בפח ששמו ההנהלה הציונית, אז הכול יהיה כשורה.
אני שוב מחבק אתכם, ואבקש שאף אחד לא ייעלב, אך אני מחבק במיוחד את מאריה ולדימירובנה.
שלכם, ו' ז'
נ"ב: הקונסוליה בווילנה היתה סגורה (יום ראשון). אסדר זאת בווארשה - ב6 בדצמבר. כתבו לי לווארשה לפי הכתובת: ד"ר י' כהן, Leszno 19


1 על האירוח בביתם.
2 לא זוהתה.
3 אידה ויינברג (איגרת אל הופמן 6.1.1926 , הערה 11).
4 לא זוהה.
5 בלה הופמן - בתם.
6 טוביה הופמן - בנם.
7
לא זוהתה.
8 במקור בעברית בכתב קירילי
9 בסוף אוקטובר 1930 פורסמו בעיתונות ידיעות על ניסיון התנקשות בסטאלין.
10 ארתור הנדרסון (איגרת אל סקוט צ"פ 7.12.1915 , הערה 5). שר החוץ הבריטי (1929-1931). עמד בראש ועדה של הקבינט לניהול המשא ומתן עם נציגי הסוכנות בראשותו של וייצמן, לבירור נקודות המחלוקת שהתעוררו בקשר 'לספר הלבן' של פאספילד. המשא ומתן החל ב17 בנובמבר 1930 ביזמתו של רמזי מקדונלד, ראש ממשלת בריטניה.