אל יונה מחובר, לונדון
ריגה, 20 בנובמבר 1930 רוסית

יונה מויסייביץ' היקר,
מה שלומך? חבל שלא שלחו אותך בימים אלה לריגה בענייני חברת המפלין בע"מ\1
- היה יכול להיות שמח, לרשותי שלושה ימי חופשה.
על עצמי אין לי מה לכתוב. אינני אוהב להרצות.
אדוני הנכבד, ההמשך מיועד לוועד הפועל. אני נמנע עכשיו מלכתוב למ' אי'\2 - יש לו די בעיות משלו. אבקשך להיות הנציג שלי.
אם תפרסמו כרוז לקראת הבחירות, יש לי שתי בקשות חשובות מאוד:
א) אל תציגו את שאלת 'פסק הזמן'\3 בצורה שלילית: הפסקת העבודה וכו'. ראשית, הוועידה העולמית לא החליטה על כך. שנית, לא הכול מסכימים לכך; אני למשל אינני מסכים כלל. שלישית, הדבר איננו פופולרי, לפחות על פי התרשמותי. יש ברעיון זה גרעין של היגיון, אבל הייתי ממליץ לנסחו אחרת. למשל: 'בדיקת שיטותינו הפיננסיות, כדי למנוע ניצול כספיהם של נדבנים יהודים על ידי האוצר של הממשל הארץ-ישראלי,\4 בניגוד לאינטרסים של היישוב היהודי'. עד עתה, עם כל תריסר חלוצים שהבאנו הכנסנו לארץ 100,000 לירות שטרלינג, ובכסף הזה האוצר בונה בתי ספר וכו' לערבים. ברור שיש לשמור על איזון בין מספר העולים לבין סכומי הכסף. אם נתבונן היטב, הרעיון הוא אותו רעיון: ספק אם מ' אי' מציע
לא להביא אנשים ולא לבנות מפעלים; אם הבינותי נכון, הוא רוצה למנוע את השרשת הנוהג, שעל כל צעד שאנו צועדים, הערבים צועדים על חשבוננו שלושה צעדים והאוצר מתעשר.
ב) אני דוחה את הנוסחה 'לנצל את הסוכנות', כי 'לנצל' בתנאים הנתונים פירושו הכרה ושיתוף פעולה. זה מנוגד לכל החלטותיה של ברית הצה"ר ולמסורת שלה. על עמדתנו להיות ברורה לגמרי: חיסול השפעתם של הלא-ציוניים על הפעילות המדינית של הסוכנות, או בחירת כל ההרכב של הסוכנות על ידי קונגרס יהודי עולמי, בהתאם להחלטה של אחת מוועידותינו.\5 אבל בכל נוסח צריך להיות ברור, שלא נתחשב באישים שלא נבחרו על ידי קונגרס יהודי או על ידי ועידה כלל יהודית.
אני מבקש לראות את שתי הבקשות הללו כחיוניות ביותר. ראשית, הן החלטות של הוועידות. שנית, לא נוח להחליף עמדות כאלה בהיעדרו של אחד מחברי הוועד הפועל הפעילים, וזאת בשעה שהוא נסע, השד יודע לאן, לגייס כסף לתשלום חובות הוועד הפועל, ואיננו יכול להגיע לישיבה. הטקטיקה של הוועד הפועל כלפי 'הספר הלבן' העציבה אותי מאוד.\6 הם הציעו להקים 'ועד לשלום הציבור'\7 בשעה שאין כבר מה להציל, ודרשו לכנס את הוועד הפועל הציוני, בשעה שהרכבו ונבזותו של המוסד הזה ידועים היטב. לפעמים, יסלח לי האל, מציפים אותי זיכרונות בלתי נעימים מהמסע לאמריקה מטעם ההנהלה הציונית לקיבוץ נדבות לקרן היסוד.\8 כאשר חזרתי מצאתי את 'הספר הלבן' משנת 1922, אך כבר לא ניתן היה לעשות דבר, פרט להפקת לקחים משגיאותיהם של חבריי.\9 נדמה לי שבזמן היעדרו של חבר, על חבריו לגונן על רגישותו הרעיונית. כך אני נוהג: אני צועק שאנחנו דורשים להעביר לידינו את 'השלטון'\10 אף על פי שאתה יודע שאינני רוצה בכך. אל תראה את הדף הזה לאיש, רציתי רק להביא לידיעתך את מצב רוחי - מריר יותר מכפי שאני כותב - כדי לעורר אותך לפעולה. אנא, אל תיתן לפגוע בחבר ותיק לכוסית.
אני מחבק אותך. אני מקווה להיות בבית ב26 בדצמבר.
שלך בלבביות,
ו' ז'
הכתובת: אצל ד"ר י' כַהַן, לשנו 19, וארשה. הם ישלחו לי.


1 Hemplin Ltd.; זהותה של החברה לא נתחוורה.
2 למאיר איליץ' גרוסמן.
3 בוועידה העולמית הרביעית של ברית הצה"ר (פראג, 10-15 באוגוסט 1930) הציע גרוסמן, להכריז על פסק זמן בבניינה של ארץ ישראל, כדי לאפשר תיקון של השיטה הנהוגה.
4 משרד האוצר של הממשל המנדטורי.
5 ההחלטה נתקבלה בוועידת הייסוד של ברית הצה"ר, שנתקיימה בפאריס בימים 26-30 באפריל 1925 (פרוטוקול הוועידה: מ"ז, ג18/1).
6 ראה איגרת אל גרוסמן 25.10.1930 , סעיף 4.
7 במקור: Comit? de salut public - הגוף שהוקם באפריל 1793, בתקופת הטירור של המהפכה הצרפתית, כדי להגן על צרפת מפני אויביה. כוונתו של ז'בוטינסקי לקריאה של הוועד הפועל של הצה"ר, הכלולה בגילוי הדעת נגד 'הספר הלבן', להקים ועד חירום לניהול ענייני הציונות (שם, הערה 2).
8 ראה איגרות אל שונים מ- 4.11.1921 עד- 29.5.1922
ראה גם איגרת אל בודנהיימר 27.10.1929 .
10 בהסתדרות הציונית.