אל מאיר גרוסמן, לונדון
קוּטנו , 23 באוקטובר 1930
רוסית

מאיר איליץ' היקר,
הייתי בברלין בימים 21-22 לחודש. המצב לא היה ברור, האם ו'\1 התפטר גם מההנהלה הציונית או רק מהסוכנות?\2 אך העיקר, האם התפטרותו היא סובייקטיבית - הודאה בפשיטת רגל או להפך, ניסיון לתפוס מנהיגות, ודווקא תחת דגל הסוכנות (ולשם כך סחב אתו גם את וארבורג\3)? ליכטהיים בטוח שהאפשרות השנייה היא הנכונה. זו גם דעתם של סולובייצ'יק\4 וגולדמן,\5 וגם דעתי. אך יימצאו ציונים רבים שאצלם הוא יֵצא ברווח ממעשה זה, ואפילו ישכחו את הנאום בברלין.\6 מרדכי יהפוך לגדעון.
שני הרדיקלים\7 (לרבות וילנסקי\8) באו אליי לשוחח על קואליציה. כולם נגד ו'; ההנהלה הציונית על כל גווניה מתנגדת לוו'. לדעתם ההצלחה מוטלת בספק - אבל אולי. שאלתי: והסוכנות? הם הביעו תקווה שנסכים להצטרף לסוכנות, וננהל מבפנים את
המאבק למען שיטת שני הבתים\9 או למען בחירות דמוקרטיות.\10 בהמשך השיחה התברר שהם מתארים לעצמם את ההרכב הקואליציוני של ההנהלה הציונית כדלהלן: הם, אנחנו, ה'מזרחי', חלק מהציונים הכלליים, האמריקנים, בערך שווה בשווה; זאת אומרת - לנו יהיו שניים או שלושה מקומות. אמרתי: 'אישית אני מתנגד לקואליציה, אבל ליכטהיים וגרוסמן קרוב לוודאי מצדדים, דברו אתם. אם תתקבל החלטה כזאת, אציית לה, אך השתתפותי האישית - זו שאלה אחרת. אולם זכרו דבר אחד, על הצטרפות לסוכנות, ואפילו באופן זמני, אין לדבר.'
ל'\11 תומך בצורה מתונה בקואליציה. הוא ארגן אספת אוהדים בהשתתפותי. מתוך 150 מוזמנים הגיעו, מלבד אנשינו,\12 60 איש - לדעתי זוטרים. קולנשר, קארסקי\13 ואישים מן השורה הראשונה לא הגיעו, פרט לצווירן.\14 היה ברור, שאפילו ה20 באוקטובר\15 אינו הרעם שיש בכוחו להשליך את האוהדים לזרועותינו. אמור מה שתרצה: גזעים!\16
ל' הבין מתוך דבריך בטלפון, שהיית כביכול אצל ו', הצעת שיתוף פעולה (הוא דחה) ודרשת לכנס את הוועד הפועל הציוני.\17 אינני מאמין, משהו כאן אינו אמת. כל עוד היה מה להציל, היה טעם לחזית מאוחדת לחודש חודשיים עד לקונגרס; עכשיו כשהעניין מושהה יש להתחיל מבראשית ובעיקר - יש לעמוד מיד על כך שדרוש חרם\18 ולא חזית מאוחדת. כינוס הוועד הפועל הציוני? והלא קיימת החלטת פאריס, 5 קולות מתוך 9 (ללא רוזוב),\19 ונראה לי שאין טעם לשנות אותה עכשיו. הייתי רואה זאת כשטות להופיע
עכשיו במקום כלשהו כמיעוט. ברוח זו אני כותב לחברינו בפאריס, ואתה הראה את מכתבי למחובר ולאנג'ל. ובכן, מה נעשה בוועד הפועל הציוני? על הקונגרס כבר הוחלט,\20 והפעילות בוועד הפועל הציוני יכולה רק להזיק לעניין וגם לנו.
כתוב למען השם, ושלח את כל המסמכים - של סימפסון,\21 את 'הספר הלבן', את הודעת ו' ואת העיתונות. שלח בדואר אוויר לכתובת הבאה: כַהַן, רחוב לֶשנו
19, וארשה.
אני מחבק ומאחל כל טוב.
שלך, ו' ז'
מחר אסעד ארוחת ערב אצל פארבשטיין;\22 כנראה שיהיו גם בעלי עמדות אחרות, ונשוחח על הקואליציה. אסחוט מהם מידע על הכוונות ואדווח.








1 וייצמן.
2 עם פרסום 'הספר הלבן' של פאספילד, ב21 באוקטובר 1930, פרסם וייצמן גילוי דעת שבו הודיע על התפטרותו מנשיאות ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית.
3 פליקס וארבורג, יושב ראש הוועד המנהל של הסוכנות היהודית התפטר גם הוא מתפקידו לאות מחאה על פרסום 'הספר הלבן'.
4 מנחם מאקס סולובייצ'יק, לימים סוליאלי (כרך ג, איגרת 184, הערה 1). בשנים 1923-1933 התגורר בברלין ועסק בעריכת מדורי המקרא והמזרח הקדום של ה'אנציקלופדיה יודאיקה' בגרמנית. מראשי מפלגת הציונים הרדיקלים.
5 נחום גולדמן (איגרת אל גרוסמן 7.7.1926 , הערה 5). באותה עת התגורר בברלין והיה מעורכי ה'אנציקלופדיה יודאיקה' בגרמנית ומיוזמיה. מראשי מפלגת הציונים הרדיקלים.
6 איגרת אל סוסקין 31.8.1930 , הערה 2.
7 סולובייצ'יק וגולדמן.
8 יהודה ניסן וילנסקי (איגרת אל ההנהלה הציונית 16.11.1922 ). שליח קרן היסוד במזרח אירופה.
9 הפרדה בין תפקידיה הכלכליים של הסוכנות לבין תפקידיה המדיניים (ראה איגרת אל אידר 1.2.1928 , הערה 4 ואיגרת
אל אידר 10.3.1928.
10 של הנציגים הלא-ציונים בסוכנות היהודית.
11 ליכטהיים.
12 חברי ברית הצה"ר.
13 גיאורג גדליהו קארסקי - Georg Kareski (פוזן 1878-רמת גן 1947); תעשיין ואיש עסקים ומנהיג יהודי וציוני בגרמניה. בשנים 1926-1930 היה ראש הקהילה היהודית בברלין. בראשית שנות ה30 הצטרף לברית הצה"ר. בשנת 1937 נמלט מגרמניה דרך שווייץ ועלה לארץ ישראל.
14 יצחק צווירן
- Zwirn (פרוסניץ, מוראוויה 1892-ישראל 1960; רופא. פעיל ציוני בברלין. השתייך לקבוצת 'בניין הארץ' (נוסדה ב6 במארס 1921), עלה לארץ ישראל בשנות ה30.
15 זו מן הסתם פליטת קולמוס
והכוונה ל21 באוקטובר, יום פרסום 'הספר הלבן' של פאספילד.
16 במאמרו 'פסיכאלאגישע "ראסען"' ('"גזעים" פסיכולוגיים') הסביר ז'בוטינסקי שבמונח 'גזע' אין כוונתו להבדלים ביולוגיים או קוגניטיבים בין בני אדם, אלא להבדלי אופי הגורמים לתגובות שונות למצבים זהים. כדוגמא הצביע על אחד מחבריו הציונים שהזדעזע ממאורעות תרפ"ט, אך לא היה מוכן להסיק מהם את אותן מסקנות שאליהן הגיע הוא עצמו (היינט, 24 באוקטובר 1930).
17 ב18 באוקטובר נפגש גרוסמן עם וייצמן ומסר לו, כי נודע לו על תכנית חדשה המתגבשת במשרד המושבות בשאלת ארץ ישראל, וביקש ליצור חזית מאוחדת בין ברית הצה"ר לבין ההנהלה הציונית לסיכול התכנית. וייצמן אישר באוזניו את דבר קיומה של התכנית, סירב לגלות את פרטיה מטעמי סודיות, וביקש ממנו לא לחשוף את הדבר עד 21 באוקטובר (אצ"מ, L14/27; מִזְכָּר על השיחה שהוכן על ידי גרוסמן זמן קצר לאחר השיחה מ"ז, ג1/14/6/2). ראה גם איגרת אל גרוסמן 10.1.1931 , הערה 16.
18 במקור בעברית בכתב קירילי.
19 בישיבת המליאה של הוועד הפועל של הצה"ר, שנתקיימה בפאריס בימים 4-5 באוקטובר 1930, הוחלט ברוב קולות להחזיר את נציגי הצה"ר מהוועד הפועל הציוני (חוזר אל חברי מועצת
ברית הצה"ר מ26 באוקטובר 1930, מ"ז, ג1/2/2/2).
20 לא להקדים את כינוסו (ראה איגרת אל סוסקין 31.8.1930 ).
21 סר ג'ון הופ סימפסון - Sir John Hope Simpson (1868-1961); חבר פרלמנט מטעם המפלגה הליברלית (1922-1930). סגן נשיא הוועדה מטעם חבר הלאומים ליישוב הפליטים היוונים מטורקיה (1926-1930). ב6 במאי 1930 נתמנה ליועץ הנציב העליון של ארץ ישראל לענייני התיישבות חקלאית, עלייה ופיתוח. הדין וחשבון שלו בנושאים אלה (אוקטובר 1930), שבו ניסה להוכיח כי אין ארץ ישראל מסוגלת לקלוט עלייה יהודית מוגברת, היה הבסיס 'לספר הלבן' של פאספילד.
22 יהושע השל פארבשטיין - Farbstein (וארשה 1870-ירושלים 1948); מנהיג יהודי וציוני בפולין. היה פעיל בתנועת 'חיבת ציון'. ציר בקונגרסים הציוניים (1-19). בשנים 1915-1918 היה נשיא ההסתדרות הציונית בפולין. חבר הוועד הפועל הציוני מ1920 ואילך. ממייסדי ה'מזרחי' בפולין ונשיאה בשנים 1918-1931. ראש הקהילה היהודית בווארשה (1926-1931). חבר מועצת עיריית וארשה (1916-1926) וחבר ה'סיים' (1919-1930). ב1931 עלה לארץ ישראל וכיהן בין השאר כחבר ההנהלה הציונית הארץ-ישראלית (1931-1933) וכנשיא הקהילה היהודית בירושלים (1938-1945).