אל מרים כהן, וארשה
ברלין, 21
באוקטובר 1930
רוסית

גברת מארוסיה החביבה,
תודה על הפרחים הנהדרים,\1 ועוד יותר על תשומת הלב. בתשובה הייתי צריך לכתוב איך אני מרגיש על סף קברי, אבל אינני יכול: אינני מרגיש כלום. הכול כפי שהיה: חליפה אפורה, מקטרת וכל יתר מנעמי האנושות, בדיוק כפי שהיה בפראג,\2 ותו לא.
אם זה אפשרי, ברצוני לבלות אצלכם זמן מה לאחר ההרצאה,\3 כי הייתי רוצה לנוח משאר בני האדם, שאיאלץ להחרים הפעם.
אני מנשק את ידייך, ושוב תודה. חבקי את אמא ואת אריאלי.\4
שלך, ו' ז'
הערות:
1 שמרים כַהַן שלחה לרגל יום הולדתו ה50 של ז'בוטינסקי.
2 בוועידה הרביעית של ברית הצה"ר.
3 ז'בוטינסקי אמור היה לנאום בווארשה ב25 באוקטובר (אך האספה בוטלה. ראה איגרת אל גרוסמן מ' 25.10.1930
).
4 בנם של מרים ויעקב כהן.