אל מאיר גרוסמן, לונדון
פאריס, 25 בספטמבר 1930 רוסית

סודי וחשוב
מאיר איליץ' היקר,
בלילובסקי שוהה עתה בלונדון. הכרֵחי שיחד תפזרו את העננים.\1 יש לכך מאה סיבות, אך ברצוני להדגיש אחת מהן:
הוא מקור מידע רב ערך. יתרה מזו, הוא צינור נוח מאוד להעברת רמזינו הבלתי רשמיים לחלונות הגבוהים. יש לו קשרים חשובים באמריקה, זאת אני יודע וגם רואה; סבורני שיש לו קשרים לא רעים גם בגרמניה (אל תאמין לקלינוב, שאינו מעריך אותו - הוא טועה). ואל תשכח דבר נוסף: הוא יודע לדבר עם אנשים אלה בטעם ובאופן ענייני. נוכחתי בכך על פי הרושם שהוא עשה על הגויים האמריקנים, שבאו אליי עם כרטיס הביקור שלו. אני רוצה שננצל את קשריו ואת כישוריו. אבל זה בלתי אפשרי במצב הרוח שבו הוא נתון, כשנעלב משום שאין חולקים לו כבוד. נראה לי שאינך מעריך אותו. אין זה חשוב אם הראית לו זאת, אבל כך הוא מרגיש, ויש לסלק את ההרגשה הזאת.
למען השם, תהיה עמדתך אשר תהיה, נסה הפעם להתגבר עליה ולקבל את עמדתי. בחיי, לא תצטער.
אני לוחץ את ידך בחזקה ומבקש מאוד.
שלך, ו' ז'
אני מקווה שהמזכירות לא תשכח להזמין את סוסקין למליאה באופן רשמי. הוסכם שרק למראית עין הוא לא יהיה חבר בוועד הפועל של הצה"ר, אבל הוא ייחשב מכל הבחינות לחבר הוועד הפועל.


1 על היחסים הלא-תקינים בין השניים, ראה גם איגרת אל בלילובסקי 10.8.1930 .