אל זליג סוסקין, ז'נווה
פאריס, 25 בספטמבר 1930
רוסית

יבגני חאריטונוביץ' היקר,
העיקר שהחלטת לוותר, מתוך ידידות כלפיי, ולחכות עד לישיבת המליאה,\1 כל השאר יסתדר. תודה מקרב לב. הישיבה תתקיים בימים 4-5 באוקטובר בפאריס.
לגופו של דבר, חייבים לבחון שאלה זו בצורה הגיונית. בדברים רבים הצדק אתך, לפיכך ההיגיון מחייב לארגן מחדש את הסידור שלנו בז'נווה. לא מדובר ב'עילום שם' - גם תכנית שאושרה בוועד הפועל, יכולה להיקרא רשמית על שם מאן דהו. ישנן הרבה דוגמאות לכך: חוזה קֶלוג;\2 חוק פובליה ויקיניה\3 וכו'. אולם השימוש בסמל מסחרי על מסמכים רביזיוניסטיים, הנשלחים לחברי ועדת המנדטים, אפשרי אך ורק כאשר מדובר במסמכים רשמיים של המפלגה. שאם לא כן, הבלבול יהיה גדול.
במצב רגיל צריך להתנוסס על המסמך הסמל המסחרי הבא: 'הוועד הפועל של ברית הצה"ר, לשכת ז'נווה'. לו היינו נוהגים כך, ברור היה לכול מה נשלח על ידי ברית הצה"ר ומה נשלח על ידי איש פרטי. והרי בעצמך נוכחת ששיטה אחרת אינה רצויה. לכן הגושפנקא היחידה שתבהיר לוואן רֵס\4 ולאחרים שמסמך מסוים מבטא את עמדתה הרשמית של ברית הצה"ר היא חתימתו של השולח - י' סוסקין. כמובן שהדבר מגביל אותך במידה מסוימת. אינני בטוח אם כל ה'כבוד' הזה מצדיק את המגבלות - ההחלטה בידך. אולם אחת מן השתיים: או ששמך בז'נווה אצל ועדת המנדטים מייצג את הפירמה שלנו, או שעליך להציע
פירמה נפרדת שדרכה תפעל, ואז ותוכל לשמור לעצמך את הזכות לשלוח תזכירים פרטיים ללא שימוש בשמה של הפירמה שלנו. בעיניי זה האלף בית. תאורטית, יכול הוועד הפועל לאשר תכנית לרפורמה אגררית השונה משלך (אני מתעלם משאלת המומחיות - כאן אינני מצדד בדעתך - אלא אני מדבר על הזכות ועל החובה) במקרה כזה תצטרך להפיץ את התכנית בקרב חברי ועדת המנדטים, ואז
יהיו בידי חבריה שני תזכירים מאותו ד"ר י' ס'\5 - מה הם יסיקו מזה?
כדי להמחיש את הדבר, נשתמש במקרה אחר. נניח שמיליוקוב\6 הכיר לי את ידידו הוותיק פרוקופ,\7 אך הלה הכיר לי אנשים אחרים. שער בנפשך שאני מתגורר בז'נווה, ואתה נמצא במקום אחר. נניח שיש לי תכנית משלי בעניין הפרלמנט הארץ-ישראלי המנוגדת לתכנית המקובלת, ולדעתי תכניתי עשויה למלא תפקיד מועיל וכו', אבל היא עדיין לא אושרה בוועד הפועל. האם היית מייעץ לי לשלוח את התכנית הזאת לכל חברי ועדת המנדטים, ולמחרת - בתור מיופה הכוח של הוועד הפועל - להפיץ תזכיר אחר?
אני מסופק מאוד אם רצוי לשלוח את התכנית לחברי ועדת המנדטים, כדי שיעירו את הערותיהם כפי שאתה רוצה. כמובן שזה תלוי ביחסים האישיים: אם קיימת קרבה, הדבר אפשרי, מתוך הנחה שלא יסרבו לקרוא ולהגיב. אך נשקפת גם סכנה שמר פלוני בוועדת המנדטים יכתוב לך באופן פרטי, כי לדעתו הסעיף הרביעי בתכנית הוא בלתי אפשרי, מבחינה פסיכולוגית זה מחייב. ומה יהיה אם בכל זאת נצטרך לשמור על הסעיף הרביעי? מישהו יכול גם לכעוס ולטעון: התייעצו אתי, אך לא קיבלו את דעתי.
זאת ועוד: אם לך מותר לשלוח תכניות, אולי מותר גם לי ולגרוסמן? היכן הגבול?
אני סבור שמנקודת המבט שלנו, ועדת המנדטים קיימת כדי שנוכל 'לחנך' את חבריה על פי רוחנו, ולהציג בפניהם את העמדות המגובשות שלנו; העמדות המכונות 'שלנו' הן עמדות
שאושרו על ידי הוועד הפועל.

אך על כל אלה נשוחח בעל פה. מדבר אחד אל תחשוש: מה שמתפרסם בדאר היום אינו מגיע על פי רוב לשלטונות, אם אין עילה להגשת תביעה לבית המשפט. בכל אופן אין מדווחים עליו ללונדון.
כל טוב ולהתראות בקרוב. דרישת שלום למשפחתך.
שלך, ו' ז'

1 סוסקין נעתר לבקשת ז'בוטינסקי לדחות את הפצת התזכיר על תכניתו לרפורמה אגררית בארץ ישראל בין חברי ועדת המנדטים, עד תום הדיון בנושא במליאת הוועד הפועל של הצה"ר (מכתבו אל סוסקין מ20 בספטמבר, רשימת האיגרות).
2 Kellogg Pact או Kellogg-Briand Pact - חוזה לאי שימוש במלחמה כאמצעי לפתרון סכסוכים בין מדינות. יזם אותו פראנק ב' קֶלוג - Frank B. Kellogg (1856-1937), מדינאי ומשפטן אמריקני, יחד עם שר החוץ הצרפתי אריסטיד בריאן (Aristide Briand). החוזה נחתם בפאריס ב27 באוגוסט 1930 על ידי חמש עשרה מדינות, ולבסוף הצטרפו אליו כחמישים מדינות נוספות. באותה תקופה ייצג קלוג את ארצות הברית בבית הדין הבינלאומי (1930-1935). בעבר היה חבר הסנאט (1917-1923), שגריר בבריטניה (1923-1925) ושר החוץ (1925-1929).
3
Lex Publia Vicinia
4 דניאל פרנסוא וילהלם ואן רס - Daniel Francois Wilhelm van Rees (1863-1934);
נציג הולנד בוועדת המנדטים של חבר הלאומים; סגן יושב ראש הוועדה. גילה אהדה לציונות. ביקר בחריפות את הדין וחשבון של ועדת שאו.
5 אויגן סוסקין.
6
פאוול נ' מיליוקוב (איגרת אל טרומפלדור 24.4.1917 , הערה 20). היסטוריון, פובליציסט ומדינאי רוסי. מראשי הגולים הרוסים בצרפת.
7 Procope - זהותו לא נתחוורה.