אל וארווארה גרוסמן,\1 לונדון
פאריס, 19 בספטמבר 1930 רוסית

וארווארה דוידובנה היקרה,
איחוליי לשנה החדשה לך, ל'הוד מעלתו'\2 ולילדים. ייתן האל שהשנה הפרטית שלך תהיה מוצלחת פי מאה משנת הציונות - חוששני שזו האחרונה לא תצלח.
בניגוד לכל הכללים המקובלים אני פונה אלייך ולא למנהל שאת נשואה לו, שכן אינני רוצה להטיל עכשיו על מ' אי'\3 מעמסה של התכתבות. לכן אבקשך: מצאי את המועד המתאים שבו יוכל להקדיש רגע למחשבה, קבלי ממנו תשובה וכתבי לי.
1. הגיע הזמן לכנס ישיבת מליאה.\4 לא אציין סיבות כי הן ברורות. מתי? היכן?
2. לפרופס יש בפולין מחלוקת עם קרן קיימת לישראל - על פי הוראות מריגה הוא קבע שבסוכות תתקיים מגבית למען בית"ר (כנראה לא בשביל 'תל-חי', אלא למטרה מקומית). קרן קיימת הכריזה שחודש תשרי שייך לה. המרכז הריגאי של בית"ר כתב לפרופס: 'יש לך מלוא הזכות - קדימה במלוא הקיטור'. וכך מצטייר העניין בעיניי: בנוגע לקרן קיימת, פרופס וריגה צודקים - המגבית אינה ארץ-ישראלית וקרן קיימת אינה מסייעת כלל לבית"ר. אין כל סיבה ללכת לקראתם, במיוחד לאחר שהוציאו עכשיו לאור 'לוח שנה' לשנת תרצ"א,\5 בעריכת ברית שלום.* \6 לכן הייתי מציע לא להפריע לפרופס. מתעוררת שאלה אחרת: האם מותר לבית"ר לארגן
מגבית לעצמה ולא למען קרן 'תל-חי'? באופן רשמי זה לגמרי לא ברור לי; כמו כן לא ברור, אם היא לא תתנגש עם המגבית של קרן 'תל-חי', כפי שכתב לי זה לא כבר ד"ר פלדשוה.\7 אבל גם כאן הייתי מהסס להטיל איסור מוחלט - גם בית"ר בפולין צריכה להתפרנס ממשהו. לפני שאשיב הייתי רוצה לשמוע את חוות דעתו של מ' אי'; זה דחוף, שכן חג הסוכות נמצא מאחורי כותלנו.
אני מודה לך מראש, נצלי את ההזדמנות לחבק בשמי את מ' אי' ואת הילדים. אני לוחץ את ידך בחזקה בשמי ובשם המשפחה.
שלך, ו' ז'
* יש שם מאמר של ד"ר סימון\8 המלגלג על ההרצליאניות 'הבלתי הגיונית', על המדינה היהודית וכו'.\9 ואת הפוגרום של 1929 הוא מכנה: 'מרד לאומי בעל מגמה מובנת'.\10 תקראי על כך בראזסווייט.\11

1 רעייתו של מאיר גרוסמן.
2 לבעלך.
3 מאיר איליץ' גרוסמן.
4 של הוועד הפועל של ברית הצה"ר.
5
Judischer Almanach auf das Jahr 5691 Redigiert von Dr. Friedrich Thierberger und Dr. Felix Weltsch, Herausgegeben in Auftrage des Keren Kayemet Lejisrael in Prag (להלן: Judischer Almanach).

6 פליקס ולטש (פראג 1894-ירושלים 1964), מעורכי הלוח השנתי של קרן קיימת, נמנה עם תומכי 'ברית שלום' באירופה.
7 ראובן פלדשוה, לימים בן-שם (איגרת אל כהן י' 4.3.1927 , הערה 7). עמד בראש קרן 'תל-חי' בפולין.
8 עקיבא ארנסט סימון - Simon (ברלין 1899-ירושלים 1988); מחנך ואיש רוח. היה חבר מרכז ציוני גרמניה (1925-1928). ב1928 עלה לארץ ישראל. היה מורה בבית המדרש למורות 'מזרחי' בירושלים, בבית הספר הראלי בחיפה ובבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין בירושלים. לימים נתמנה לפרופסור לחינוך באוניברסיטה העברית. מזכיר 'ברית שלום' ומפעיליה הראשיים. חתן פרס ישראל על תרומתו לחינוך בישראל.
9 במאמרו 'Volk Israel und Land Israel (Versuch einer Neubegrundung des Zionismus', pp. 53-71) ציין סימון, כי שאיפתו של הרצל שעם ישראל יהיה ככל הגויים מסוכנת, שכן היא נותנת ליהודי, החדור הכרה נצחית של נחיתות, סיפוק חפוז במתכונת אירופית גרועה (Judischer Almanach, pp. 66-67).
10 במקור בגרמנית: National Aufstand mit verstandlicher Tendenz (שם, עמ' 70).
11 העניין נדון במאמר 'הקרנות - קודש הקָדָשים', שראה אור בראזסווייט ב21 בספטמבר 1930 (תרגום עברי: זאב ז'בוטינסקי, הרוויזיוניזם הציוני במאבקיו, קובץ מאמרים ב'ראזסוויט' לשנים 1930-1931, בעריכת יוסף נדבה, תל אביב 1986, עמ' 86-91).