אל אליהו ברלין, ברלין\1
אובור, 31 באוגוסט 1930 רוסית

איליה אברמוביץ' היקר,
אתמול קיבלתי את מכתבך\2 והברקתי: 'אין טעם להמתין, אכתוב.'\3 וכך נראה העניין בעיניי:
א. שוורץ\4 לא עזב לשום מקום. הוא נסע עם אשתו שחלתה לאירופה וחזר לארץ ישראל. לא
ראיתיו, אבל הוא כותב לי לעתים קרובות. בחורף צפויה לו עוד נסיעה לאמריקה, בעיקר בענייני 'יהודה'. לכן אני סבור, שהוא המפתח לעסק המעניין אותך.\5
ב. מתוך מכתביו אני למד שאין לו מועמד במקומי. הוא אמנם דבק ברעיון
'לשמור לי את המשרה', אבל סירובי הוא מוחלט ולשנים רבות - מסיבות אישיות שלא כדאי לדון בהן. אני מניח ואפילו בטוח ששוורץ לא היה רוצה שיכפו עליו מישהו מאמריקה, שקשה להסתדר אתו. לכן אני סבור שעם מועמד מקומי יהיה לו נעים יותר. ומקרב אנשי המקום אני רואה אותך כמתאים ביותר.

ג. נדבר עכשיו בגילוי לב: אינך מעריך או שאינך מחבב את ש',\6 ואני סבור שהוא חש בכך. ראשית, זה אינו צודק בכל סוג של יחסים. שנית, זה טבעי שאדם יחשוש משיתוף פעולה עם אדם שאינו מעריך אותו, בשעה שאדם זה הוא בעל סמכות. לכן, הרשה לי לייעץ לך: תפוס את השור בקרניו ופשוט דַבֵּר עם ש', רכוש את אמונו ותרגיע אותו. הוא נקשר בקלות אל אנשים המתייחסים אליו יפה, הוא מקשיב ברצון לעצות שאינן טורדניות אלא
קונסטרוקטיביות. לי היה קל לעבוד אתו, ובמשך שנתיים לא זכור לי אפילו מקרה אחד של מעשה לא חברי (לא בנוכחותי ולא בהיעדרותי), ואתה יודע עד כמה שזה נדיר. אני מייעץ
לך לצאת למתקפה חזיתית, ועם זה להראות פנים ידידותיות,\7 כפי שאומרים הצלמים - המומחים הגדולים של החיים.
ד. איליה אברמוביץ' בני, הסר את המשקפיים המיקרוסקופיות, והסתכל קדימה מבעד לזגוגיות הקטנות של המשקפת - זה עוזר תמיד לראות דברים בפרספקטיבה הנכונה. לאדם יכולות להיות שבעים ושבע מגרעות קטנות ומצערות, ואפילו יכול להיות לו הרגל להבליטן בכל יום, אבל כל זה מיקרוסקופיה. במהותו העניין הוא בכך שאדם רוצה בכל לבו בטובת העסק שבו הוא עובד, ותמורת ידידות מזערית הוא מסוגל להעביר לשותפו מטען גדול של מסירות ונאמנות.




ה. כל האמור לעיל אינו נובע כל עיקר מההתכתבות שלי עם ש'. כתבתי לו על אודותיך, והוא השיב לי: 'אין לי דבר נגד ב',\8 אבל ברצוני לשמור את המשרה בעבורך'.\9
אבל בחזי מפעפעת אינטואיציה, ועליך להאמין לה ולנהוג לפי הסעיפים הקודמים.
ו. עסקי 'יהודה' מחייבים חיסכון, ולכן עליך להקטין לעת עתה את דרישותיך. זה יעזור גם בניו יורק.
ז. אני שוב אכתוב לש' ביום חמישי זה. התקשר אליו מיד עם הגיעך. לאחר שאקבל את הסכמתו, אכתוב לניו יורק מכתב עדין ונלהב.
נשק לציטה לאזארבנה,\10 לבלה\11 ולנינה.\12 כאשר תקבל את המשרה ב'יהודה', בקש מגליקסון\13 שלא יפרסם כי בעבור משכורת ויתרת על זכותך לעסוק בפעילות ציבורית.\14
אני מחבק אותך בשם שלושתנו.
שלך, ו' ז'



1 אליהו ברלין שהה בברלין לרגל השתתפותו במושב הוועד הפועל הציוני (24-30 באוגוסט), כנציג הוועד הלאומי.
2 המכתב לא נמצא.
3 המברק צוטט במקורו בגרמנית.
4 מארק שוורץ.
5 ברלין ביקש מז'בוטינסקי לבדוק אם יוכל לקבל משרה בחברת 'יהודה' (איגרת אל שוורץ מ' 7.8.1930 ).
6 שוורץ.
7 במקור בגרמנית: und machen Sie dabei ein freundliches Gesicht
8 ברלין.
9 הציטוט ממכתבו של שוורץ הוא במקורו בגרמנית.
10 רעייתו של אליהו ברלין.
11 בלה גינזבורג, בתו של אליהו ברלין (איגרת אל סמואל 29.4.1918 , הערה 2).
12 נינה שלוש (רעייתו של משה שלוש ובתו של אליהו ברלין) היתה רופאת עיניים בתל אביב. ראה גם שם.
13 משה גליקסון (איגרת אל ז'בוטינסקי ח' ו- ת' 24.12.1918
הערה 5). עורך הארץ.
14 כפי שהעליל בשעתו על ז'בוטינסקי (איגרת אל רבניצקי 14.6.1929 ).