אל מאקס בודנהיימר, לוזאן
פראג, 13 באוגוסט 1930 גרמנית

ידידי הנכבד והיקר,
אני נחלץ לרגע - סלח-נא לי על הסגנון ועל הקיצור. הרשיתי לעצמי לייעץ לעלמה בודנהיימר שלא לקרוא את הרצאתך מן הכתב.\1 בטוחני שכיוונתי לדעתך. לו היית כאן, מן הסתם היית מתאים את הטון ואת הקצב של הרצאתך לרוח הוועידה. באופן אחר היו הדברים מהדהדים כדבר מה זר. אמנם הטון של הדיונים משביע רצון למדי, אולם הוא רחוק מאוד מן התנופה, מן העומק ומן השלווה של הרצאתך. לא רציתי שהחברים אשר עדיין לא ראו אותך (שני שלישים מן הנאספים), יכירוך לראשונה ללא אותה הרמוניה הנוצרת בין הנואם לבין קהל מאזיניו.
שכפול ההרצאה פשוט אינו מעשי. לרשותנו שתי גברות בלבד, וההספק שלהן בכתיבה במכונת כתיבה לא יאומן, הן עובדות 16 שעות ביממה, אך מספיקות בקושי להדפיס את הפרוטוקולים ואת ההודעות לעיתונות.
אולם אשמח מאוד לתרגם את הרצאתך במלואה ולפרסמה בראזסווייט. אם הדבר נראה לך, אבקשך לשלוח לי את כתב היד (ראזסווייט - 9 bis, Rue Vineus, Paris 16); הנאום יפורסם בעיתון בתחילת עונת הסתיו (באוגוסט אין מספיק קוראים!).
שמחתי לשמוע שחלה הטבה בעין שלך. ישמור אלוהים על עינייך וישמור בכלל על בריאותך!
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי

1 ראה איגרת אל בודנהיימר 3.8.1930 , הערה 2.